חיים מרדכי פרלוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(דף חדש: הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה בעל נגלה, רב{{הערת שוליים|שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקו…)
 
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(54 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''חיים מרדכי פרלוב''' המכונה "מרדכי חרסונר" היה [[בעל נגלה]], [[רב]]{{הערת שוליים|שכ"ק אדמו"ר סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים - [=%d7%9e%d7%a8%d7%93%d7%9b%d7%99+%d7%a4%d7%a2%d7%a8%d7%9c%d7%90%d7%95%d7%95 אגרות קודש ח"ג אגרת תרכ"ה].}} ובעל [[סיפור]]ים.
[[קובץ:Perlov, Mordechai 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים מרדכי הכהן פרלוב]] - [[בנים: הרב דוד הכהן פרלוב]] - [[נכדים:הרב שניאור זלמן הכהן פרלוב…]]
הרב '''חיים מרדכי הכהן פרלוב''' ([[תרמ"ט]] - [[י' תשרי]] [[תשל"ח]]), מכונה '''מרדכי חרסונר''' על שם עיר הולדתו [[חרסון]]) היה [[רב]] מפורסם ובעל שמועה.
 
==תולדות חיים==
הרב פרלוב נולד ב[[עיירה]] החסידית [[חרסון]]{{הערה|המרכזית מבין ה'קולוניות' שייסד [[אדמו"ר האמצעי]]}} בשנת [[תרמ"ט]]{{הערה|או בשנת [[תר"נ]].}}. אביו ר' דוד הכהן היה ממשפחת פרלוב, משפחה שגרה בקולוניות מאז יסודם. בהשפעת חבריו נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בליובאוויטש]] בשנת [[תרס"ד]], ולמד שם עד [[אדר ראשון]] [[תרע"ג]]. בישיבה היה נחשב ל[[מתמיד]] עצום{{הערה|ראה בזכרונות הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] הנדפסים ב[[בטאון חב"ד]]}}.
 
בשנת [[תער"ב]] [[נישואין|נשא]] את אשתו, שיינא ביילא בת הרה"ג ר' אברהם דובער הכהן, [[רב]] העיר [[שדווה]] שליד [[קובנא]] במדינת [[ליטא]], ועבר לגור שם.
 
בשנת [[תרע"ח]] נתקבל לרב ב[[עיירה]] [[בריסלב]] שבפלך [[חרסון]], וב[[רב]]נות זו כיהן עד שנת [[תרע"ט]], אז נסע לעיר הולדתו, חרסון, לשמש כר"מ במחלקת [[תומכי תמימים חרסון|תו"ת בחרסון]].
 
בשנת [[תרפ"ב]] עזב את העיר עקב הרעב הכבד, ונסע לעיר [[קולאש]] ב[[גרוזיה]], שם שימש ברבנות יחד עם גיסו הרב [[אברהם לוי סלוין]]. משם עבר לעיר סטשילי והקים שם [[ישיבה]] ו[[מקווה]].
 
ב[[תרפ"ח]] עבר לסטשחרי שם הפיץ [[יהדות]] ונאבק עם ה[[ק.ג.ב.]] ב[[מסירות נפש]], בגלל פעילות זו נאסר בשנת [[תרצ"ג]] עד [[חורף]] [[תרצ"ז]].
 
כשחזר ממאסרו עבר לעיר [[כותאיס]] - העיר המרכזית ב[[גרוזיה]] שם עסק בהפצת [[תורה]]. בשנת [[תרצ"ו]] נתפס על ידי השלטונות ונשלח ל[[גלות]] ל-10 שנים, ל[[סיביר]]{{הערה|סיפר כי בהיותו שם חזר כל הזמן [[דא"ח]], [[משניות]] ו[[תניא]] בע"פ.}} בדרך נס חזר משם אחרי 6 וחצי שנים.
 
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[תש"ו]] הצליח לעזוב את [[רוסיה]], ואז שהה במחנה הפליטים שווערביש-האל ליד [[מינכן]] ב[[גרמניה]]. באותה שעה הוקם 'ועד הרבנים' לטפל בבעיות [[עיגון]], גיטין וחליצה שנתעוררו לאחר ה[[שואה]]. בין החברים היה הרב פרלוב ועל יסוד פסק הדין שהוציאו אז חיבר את הספר גט למעשה.
 
בהיותו שם הקים במקום [[מקוה]], וכן עמד בראש תעמולה על [[שמירת שבת]] ועניני יהדות נוספים.
 
בשנת [[תש"ט]] עבר ל[[מילאנו]] שב[[איטליה]] וכיהן כרב בית כנסת 'אוהל יעקב'. בעשור השנים בהם שהה שם פיתח והרחיב את הקהילה והקים [[מקווה]] [[בור על גבי בור]]{{הערה|המקווה הראשון בעולם שנבנה ככזה מלבד ב[[רוסטוב]].}}. באותם ימים עמד בהתכתבות עניפה עם [[הרבי]] בנושאי הנהגת הקהילה בכלל והמקווה בפרט - שנדפסו בסדרת [[אגרות קודש]]{{הערה|עיין במפתח האגרות הנדפס בח"כ, ערך 'פרלוב, חיים מרדכי'.}}.
 
הרבי סמך על פסיקותיו והפנה אליו שואלים{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/438&search=%d7%a4%d7%a8%d7%9c%d7%95%d7%91 אגרות קודש חלק ג' אגרת תרכ"ה].}}.
 
בשנת [[תשי"ט]] עקר ל[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]] להתגורר בסמוך לבנו יחידו ר' דוד פרלוב{{הערה|חתן הרב [[בצלאל וילשנסקי]].}}, שם שימש כ[[משפיע]] ישיבת [[אהל יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש מלבורן]].
 
נפטר ב[[יום הכיפורים]] [[תשל"ח]].
 
==ספריו==
*'''גט למעשה''' - עיונים ו[[פסק דין|פסקי דין]] בנושא [[עיגון]], [[יבום]], [[גט]] ו[[חליצה]] - על פי פסקי 'ועד הרבנים לענייני גיטין' ד[[גרמניה]]. יצא לאור [[תש"ל]].
*'''לקוטי סיפורים''' - מאות סיפורים ששמע המחבר ב[[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], רובם מה[[משפיע]] ר' [[גרונם אסתרמן]]. כתיבת הספר נעשתה בבקשת [[הרבי]]. מהדורה ראשונה - [[תשכ"ו]], מהדורה שנייה - [[תשנ"ב]]. מהדורה שלישית ערוכה מחדש בידי הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], הרב [[ישראל נתן סלווין]] ור' שניאור זלמן פרלוב - [[תשס"ב]].
 
==לקריאה נוספת==
*'''תולדותיו''' במהדורה החדשה של ספרו '''לקוטי סיפורים''', [[תשס"ב]].
* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד ברחבי תבל, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ד
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://drive.google.com/file/d/1QrYzHEo1Kf0XtRl9OeWEqegmPiDtWK9c/view מכתביו לרבי בנוגע לאתרוגי קלבריה]''', הוספה לקובץ הערות וביאורים צרפת-פרצת ו' תשרי תשפ"ג עמוד 175


חרסון תרמ"ט - מלבורן תשל"ח. למד בתו"ת בליובאוויטש משנת תרס"ד עד תרע"ב. רב בבעריסלאוו פלך חרסון (תרע"ה-ט). ר"מ בתו"ת מחלקת חרסון (תרע"ט-פ). רב בעיר וואני (תרפ"ב-ח) סאטשאחערי (תרפ"ט-צג). בשנת תרצ"ג נאסר, וכששוחרר בחורף תרצ"ד היגר לכותאיס. בתרצ"ו נאסר שוב ונשלח לגלות. כעבור שש שנים ניצל משם. בשנת תש"ז יצא מרוסיה. בשנת תש"ט נתמנה לרב במילנו ומשנת תשי"ט באוסטרליה. מחב"ס גט למעשה ולקוטי ספורים.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:פרלוב, חיים מרדכי}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ח]]
[[קטגוריה:אישים במלבורן]]
[[קטגוריה:אישים בגאורגיה]]
עריכה אחת

תפריט ניווט