33,627
עריכות
משתמש:חיים נהר/פסוקים ואימרות במבט החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
איחוד ועריכה מינימאלית
(איחוד) |
(איחוד ועריכה מינימאלית) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{לעריכה}} | ||
הרבה פסוקים ואמרות מקבלים גוון | הרבה פסוקים ואמרות מקבלים גוון ייחודי במבט תורת החסידות. | ||
==תפלה== | ==תפלה== | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
*"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | *"אדירים משברי ים" - הם מבחינת [[ספירת הבינה]] שהם ב[[ראשי תיבות]] [[אם (בינה)|אמ"י - בחינת הבינה]]{{הערת שוליים|"[[יהל אור]] על [[תהילים]]" ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] עמ' שמ"א בתחילתו.}}. | ||
*"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]] ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]]. | *"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - נאמר לאחר הפסוק הראשון של [[קריאת שמע]] ומשמעו הוא [[יחודא תתאה]] לעומת פסוק הראשון של קריאת שמע שהוא בבחינת [[יחודא עילאה]]. | ||
*"לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך" על פי [[תורת החסידות]]. "בשנותו את טעמו" - העבודה בבחינת אתהפכא טעמין מרירו למיתקא וחשוכא לנהורא, הרי זה על ידי "לפני אבימלך", כי [[אבימלך (כתר מלכות)]] הוא המקיפים דמלכות - [[כתר]]. ו"לפני אבימלך" היינו, למעלה מהמקיפים - בחינת [[אור הקו]] עצמו הנמשך מ[[אור אין סוף]], שממנו נמשכים המקיפים והפנימיים, בבחינת מלכות דאין סוף. אבל מכל מקום, ראשית העבודה היא "ויגרשהו וילך" - בחינת [[אתכפיא]] וגירוש הרע מלבו, ועל ידי זה מעוררים רצון ה' למלוך עלינו ולהחיותנו. | |||
*"לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה" ופירש [[אדמו"ר הזקן]]: "לעולם" - עבודת ה[[אדם]] ב[[עולם]] היא, אשר "יהא אדם זהיר" שהשכל הפועל במידו יזהיר (יאיר). היינו: הגברת הצורה על החומר. '''בתפילת המנחה''' הדבר ניכר במיוחד ב[[תפילת מנחה]] - שאפילו שבשעה שאדם טרוד בעניניו - הוא מפסיק ומתפלל. | |||
==תורת הנגלה== | ==תורת הנגלה== | ||
| שורה 23: | שורה 25: | ||
*"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]] נ"ע: יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו ניצוצות ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | *"וירא יעקב כי יש שבר במצרים" אומר [[המגיד ממעזריטש]] נ"ע: יעקב ראה כי במסגרת [[שבירת הכלים]] '''נשברו''' הכלים ונפלו ניצוצות ל[[מצרים]], ובמסגרת [[עבודת הבירורים]] חש יעקב לתקנם, ואכן במסגרת גלות ישראל שם נתבררו 202 ניצוצות. | ||
*"זכור ימות עולם", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע: הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד. | *"זכור ימות עולם", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] נ"ע: הדורות של [[חסיד]]ים הראשונים הם בבחינת "ימות עולם" - ימים נצחיים, ואותם יש לזכור תמיד. | ||
* "רבי אומר, איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם" - ישנו כלל שכאשר נאמר "רבי אומר" הכוונה היא שבא לחלוק על התנא הקודם. ומדוע כאן נאמר לשון זה, כאשר אין כל מחלוקת. והסביר הרבי: במאמרו "כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם, והווי זהיר במצווה קלה כבחמורה, שאין אתה יודע מתן שכרן של מצוות" חולק רבי על כל 'הנחות' העולם! היינו, שכאשר רבי כתב את המשנה הוא הפך להיות בר-פלוגתא של העולם לכן מובן הלשון. מפי הרב [[שלום בער בוטמן]] שב[[פריז]] אמר זאת [[הרבי]]. | |||
*"ר' אלעזר יהיב פרוטה לעני והדר מצלי" - וביאר [[אדמו"ר המהר"ש]]: ה[[תפילה]], הרי, צריכה להיות בחיות, ועל ידי שנותנים [[צדקה]] לעני קודם התפלה ומחיים אותו - מתווספת חיות רבה לנותן הצדקה בתפילתו האישית. מספרים, כי [[אדמו"ר הרש"ב]] היה תר אחרי עני קודם התפילה, על מנת לתת לו [[צדקה]]. | |||
*"צו את בני ישראל" (במבדבר כ"ח, ב'). מבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: צו הוא ציווי המלך, וגם לשון צוותא וחיבור. ושני הפירושים אחד הם, כי על-ידי ציווי המלך אל העם, יש התחברות העם אל המלך במה שבטלים אליו ומקיימים ציוויו ופקודותיו. וכמו כן למעלה - ה[[מצוות]] הם ציווי המלך, ועל ידי קיום המצוות יש התחברות של המקיימים - [[עם ישראל]] עם [[אלוקות]]. אותו פסוק עוסק בקרבנות, אך כיוון שאמרו חז"ל "כלמקום שנאמר צוו - זהו לדורות", הרי שגם כיום כאשר חרב [[בית המקדש]] יש דרך להתחבר עם אלוקות על-דרך ה"צו" הנוכחי - וזה [[תפילין]]. ([[אור התורה]] פרשת פנחס עמ' א'תתק"כ) | |||
*"מצות יאכל את שבעת הימים" (בא יג, ז). [[אדמו"ר הזקן]] פירש: להאכיל [[מצה]] שהוא [[מוחין דאבא]], את שבעת הימים, שהם ז' [[מדות]], דהיינו להמשיך [[ביטול]] בכל ז' ה[[מדות]]<REF>[[אור התורה]] בא ע' שמג.</REF>. | |||
*"מי שיש לו מנה רוצה מאתיים, יש לו מאתיים רוצה ארבע מאות" (קה"ר פ"א, יג. פ"ג, יו"ד. רמב"ן ובחיי ס"פ חיי שרה. ועוד). [[כ"ק אדמו"ר שליט"א]] הרבה לצטט אמרה זו, והדגיש את פירוש ספרי המוסר על אמרה זו: [[השמח בחלקו]] ב[[רוחניות]] אינו דבר טוב, על כל אחד לרצות לשאוף קדימה, גבוה, למעלה יותר. במכתב ל[[שבועון כפר חב"ד]] לרגל גליון החמש מאות, מצטט הרבי מאמר זה, וכותב "וממספר חמש מאות - ייזכו למספר אלף וכו'", כי גליונות של [[הפצת המעיינות]], אף בהם צריך לשאוף למעלה יותר. הרבי גם הדגיש כי האדם "אינו מסתפק במנה כמקודם". ככל שיש יותר אוכל - התיאבון גובר, ואם נתעלה בדרגתו, קפיצתו צריכה להיות יותר גבוהה. יש להכפיל את ההישגים ברוחניות, ולעלות בקודש - במספר התוספת. | |||
*"לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" זהו הפסוק הראשון ב[[פרשת לך לך]]. משמעות הפסוק על פי חסידות: "לך לך מארצך" עליך לצאת מענייניך הארציים (רצונותיך), "ממולדתך" מידות הטבועות אצלך מלידתך, "ומבית אביך" מהנהגות לא רצוייות שראית בבית אבא – "אל הארץ אשר אראך" הפוך את רצונותיך לטהורים . | |||
*"כרע שכב כארי" (פרשת בלק). ומבאר [[אדמו"ר הצמח צדק]]: "כרע שכב" - גם כש[[יהודי]] שרוי במצב של שכיבת ותרדמת הגלות והקליפות. "כארי" - ליבו ער ל[[קדוש ברוך הוא]] ול[[תורה|תורתו]]". | |||
*"כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה", ופירש [[אדמו"ר הזקן]] ב[[ספר התניא]] - אגרת הקודש סימן כ"ז: מדוע הכועס עבודה זרה - כי אין בו אמונה שהדבר המכעיסו מה', לכן הוא כועס. | |||
*ב[[שבת]] פרשת תולדות [[תשנ"ב]] ביאר [[הרבי שליט"א]] [[מלך המשיח]], שההכרזה '''יחי אדוני המלך דוד לעולם''' היא התגלות עצם מציאות [[משיח]], ועל ידי זה באה ההתגלות לעיני כל. על יסוד הכרזה זו נולדה ההכרזה "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]". | |||
*"כולם בחכמה עשית" הוא לשון ספר [[תהלים]] (קד, כד) המבואר בכמה אופנים ב[[תורת החסידות]]. הביאור הראשון בפסוק הוא שכל יצירת העולמות התחתונים, וכל השתלשלות עולמות [[אבי"ע]] הוא מן ספירת ה[[חכמה]] שהיא ראשית הגילוי. הביאור השני בפסוק זה הוא כי כל הדרגות הרוחניות הגבוהות ביותר, ואפילו [[חכמה עילאה]], שהוא ספירת ה[[חכמה]] של [[עולם האצילות]], נחשב אצל הקב"ה כ[[עולם העשיה הגשמי|עשיה גשמית]]. | |||
==תורת הנסתר== | ==תורת הנסתר== | ||
*"שכר מצוה מצוה" - ביאר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ה]]: ה[[מצוה]] בעצמה היא השכר. התגלות עצמות המצווה - תהיה רק [[לעתיד לבוא]], אבל זהו ה"קרן" הקיימת של המצוה. אמנם, גם את "פירותיה" של המצוה אדם אוכל בעולם הזה, ובכל מצוה ומצוה הוא לפי ענינה, שכאשר היהודי זקוק לדבר הקשור למצווה עליה מקפיד (לדוגמא: אוכל, בשכר הקפדה על כשרות) - הוא נענה מן השמיים. | *"שכר מצוה מצוה" - ביאר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ה]]: ה[[מצוה]] בעצמה היא השכר. התגלות עצמות המצווה - תהיה רק [[לעתיד לבוא]], אבל זהו ה"קרן" הקיימת של המצוה. אמנם, גם את "פירותיה" של המצוה אדם אוכל בעולם הזה, ובכל מצוה ומצוה הוא לפי ענינה, שכאשר היהודי זקוק לדבר הקשור למצווה עליה מקפיד (לדוגמא: אוכל, בשכר הקפדה על כשרות) - הוא נענה מן השמיים. | ||
*איתא ב[[זהר]] חלק ג' דף ק"ח: "עשייה לעילא", ומפרש [[אדמו"ר הריי"צ]] - עשייה מוסיפה ב"לעילא", על ידי ירידת ה[[נשמה]] לעולם הזה וקיום מצוות, נפעלת גם עלייה וחיות ב[[אצילות]]. הסיבה לכך היא, מכיון שבריאת כל העולמות, היא מפני רצון ה' שתהיה לו [[דירה בתחתונים]], לפיכך כשרצון זה בא לידי פועל, הרי נוסף חיות וגילוי אור בכל העולמות. | |||
*איתא ב[[זהר]] חלק ג' דף ק"ח: | |||
==קישורים== | ==קישורים== | ||
*[http://chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=11%2f12&searchText=%d7%9e%d7%99+%d7%a9%d7%99%d7%a9+%d7%9c%d7%95+%d7%9e%d7%a0%d7%94 "מי שיש לו מנה וכו'" באגרות קודש] | *[http://chabadlibrary.org/books/search.aspx?searchWhere=11%2f12&searchText=%d7%9e%d7%99+%d7%a9%d7%99%d7%a9+%d7%9c%d7%95+%d7%9e%d7%a0%d7%94 "מי שיש לו מנה וכו'" באגרות קודש] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | [[קטגוריה:פסוקים ואמרות במבט החסידות]] | ||