יצחק קרמניקוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
←‏פתיח: , תקלדה
אין תקציר עריכה
מ (←‏פתיח: , תקלדה)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''יצחק קרמניקוב''' (?- [[תש"ב]]) היה גבאי ונאמן בית הכנסת 'הריסיישע מניינים' ב[[ריגה]], [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל בניסיונות להצלתו יחד עם בני משפחתו.
ר' '''יצחק קרמניקוב''' (?- [[תש"ב]]) היה גבאי ונאמן בית הכנסת 'הריסיישע מניינים' ב[[ריגה]]. [[אדמו"ר הריי"צ]] פעל בניסיונות להצלתו יחד עם בני משפחתו.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נישא למרת שרה דינה.
נישא למרת שרה דינה.


בתחילה התגורר ב[[רוסיה]]. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ישראל]] ולאחר מכן חזר ל[[מינסק]], לאחר מכן נסע ל[[ריגה]] כדי לשפר את עסקיו, הוא נעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]], בריגה הוא החל להתפלל בבית הכנסת החב"די ששכן ברחוב אליאס בית הכנסת 'הריסיישע מניינים', בעקבות כך התקרב לחסידות.
בתחילה התגורר ב[[רוסיה]]. שימש כסוחר בעצים, עבודתו הייתה במרץ רב. בשנת [[תרפ"ה]] נסע עם משפחתו לזמן קצר ל[[ישראל]] ולאחר מכן חזר ל[[מינסק]], לאחר מכן נסע ל[[ריגה]] כדי לשפר את עסקיו, הוא נעזר ברב [[מרדכי דובין]] בקבלת אשרת כניסה ל[[לטביה]], בריגה הוא החל להתפלל בבית הכנסת החב"די 'הריסיישע מניינים' ששכן ברחוב אליאס, בעקבות כך התקרב לחסידות.


בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות.
בבית הכנסת הוא שימש כגבאי וכמנהל חשבונות.
שורה 15: שורה 15:




עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עפ משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]].
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם השניה]] והשתלטות הצבא האדום על ריגה עבר יחד עם משפחתו לגטו שהוקם בקצה העיר, הם שהו בדירה עם משפחתו של ר' [[יחזקאל פייגין]].


בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. הרב קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.  
בעת פינוי שנערך בחצי מהגטו על ידי שוטרי לטביה התבקשו להישאר בבתיהם ולא להצטרף לפינוי עקב העובדה שהתגוררו בקצהו של החצי שפונה ובשל השעה המאוחרת בה פנו השוטרים לביתם, הם נותרו בחיים  בשל כך, היהודים שפונו נורו למוות ביער הסמוך. הרב קרמניקוב ובנו אברהם עברו לילה לאחר הפינוי לחציו השני של הגטו בציווי רעייתו. כעבור כשבוע פונו רעייתו ובנותיו מחצי הגטו הגדול באקציה נוספת שנערכה ונרצחו.  

תפריט ניווט