342
עריכות
אורי יהודה כהן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב|מועתק מבית משיח וכתוב בצורה של סיפור}} | {{שכתוב|מועתק מבית משיח וכתוב בצורה של סיפור}} | ||
[[קובץ:אורי יהודה כהן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]] | [[קובץ:אורי יהודה כהן.jpeg|שמאל|ממוזער|הרב אורי יהודה כהן]] | ||
[[הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]) שימש כראש הקהילה היהודית ברוטרדם-הולנד שלאחרי [[השואה]], עסק רבות בפתיחת מוסדות חינוך [[ישיבה]] ו"[[חדר]]" | [[הרב]] '''אורי יהודה כהן''' ([[י"א שבט]] [[תר"ע]] - [[כ"ג כסלו]] [[תשס"א]]) שימש כראש הקהילה היהודית ברוטרדם-[[הולנד]] שלאחרי [[השואה]], עסק רבות בפתיחת מוסדות חינוך [[ישיבה]] ו"[[חדר]]" בהולנד ובהצלת יהודים בשנות המלחמה האיומה ולאחר מכן זכה לבצע שליחויות על פי הוראות [[הרבי מה"מ שליט"א]]{{הערה|חלקם (וכנראה חלקם הגדול) עדיין נסתרים מהעין עד היום.}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו אלפיים מיהודי הולנד להתייצב בככר העיר. רוב יהודי העיר הגיעו לכיכר ממנה נשלחו למחנות ההשמדה בגרמניה. לאחר כמה אקציות, נותרו יהודים מעטים בלבד ברוטרדם, ביניהם ר' אורי, רעייתו ובתו התינוקת - מרים. | ב[[ט"ז אב]] [[תש"ב]] זומנו אלפיים מיהודי הולנד להתייצב בככר העיר. רוב יהודי העיר הגיעו לכיכר ממנה נשלחו למחנות ההשמדה בגרמניה. לאחר כמה אקציות, נותרו יהודים מעטים בלבד ברוטרדם, ביניהם ר' אורי, רעייתו ובתו התינוקת - מרים. | ||
בשנת [[תש"ג]] נולד לו בן שנפטר כעבור כמה שבועות. ר' אורי שכנע אזרח הולנדי להטמין את הגופה ב[[בית החיים]], וכך הובא התינוק לקבורת ישראל. את בתם החביא אצל גוי עד לסיום | בשנת [[תש"ג]] נולד לו בן שנפטר כעבור כמה שבועות. ר' אורי שכנע אזרח הולנדי להטמין את הגופה ב[[בית החיים]], וכך הובא התינוק לקבורת ישראל. את בתם ואת בנם שנולד להם במהלך המלחמה - עוזיאל החביא אצל גוי עד לסיום המלחמה. | ||
במשך מספר פעמים הגיעו אנשי הגסטפאו לביתו, אך תמיד הצליח לנוס על נפשו ולהסתתר מפניהם. לבסוף, מצא גוי שהסכים להסתיר אותו תמורת סכום כספי עד לסיום המלחמה. | במשך מספר פעמים הגיעו אנשי הגסטפאו לביתו, אך תמיד הצליח לנוס על נפשו ולהסתתר מפניהם. לבסוף, מצא גוי שהסכים להסתיר אותו תמורת סכום כספי עד לסיום המלחמה. | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
כאשר נעלו הנאצים את בית הכנסת המרכזי שבהולנד כשבתוכו תשמישי קדושה וחפצים נוספים יקרי ערך, ניצל את עובדת היותו יליד גרמניה, דובר גרמנית רהוטה ולבוש באופנה הגרמנית ורוקן את מרתף בית הכנסת מהחפצים שהיו בו. תמורתם קיבל הון רב מהשוק השחור, איתו שילם לגויים שהסתירו יהודים ובמקביל החל בחלוקת מזון ליהודי העיר. | כאשר נעלו הנאצים את בית הכנסת המרכזי שבהולנד כשבתוכו תשמישי קדושה וחפצים נוספים יקרי ערך, ניצל את עובדת היותו יליד גרמניה, דובר גרמנית רהוטה ולבוש באופנה הגרמנית ורוקן את מרתף בית הכנסת מהחפצים שהיו בו. תמורתם קיבל הון רב מהשוק השחור, איתו שילם לגויים שהסתירו יהודים ובמקביל החל בחלוקת מזון ליהודי העיר. | ||
מידי בוקר | מידי בוקר היה מחלק חבילות מזון, וכך הציל בכל יום כשלוש מאות משפחות יהודיות מחרפת רעב. | ||
בזמן המלחמה השחיטה נאסרה | בזמן המלחמה השחיטה נאסרה, בצעד נועז שכר בית ברובע בו שכנו משרדי הנאצים. פעמיים בשבוע הביא [[שוחט]] למקום ששחט כמות מספקת של עופות עבור יהודי רוטרדם. | ||
בזמן המלחמה נותרו מספר יהודים שהסתתרו ברוטרדם והיו זקוקים למקום מחבוא ואוכל. | בזמן המלחמה נותרו מספר יהודים שהסתתרו ברוטרדם והיו זקוקים למקום מחבוא ואוכל. ר' אורי שיתף פעולה עם המחתרת הקומוניסטית שסיפקו לו תלושי מזון. ע"י חיסול חיילים גרמנים רבים, רכש את אמונם של אנשי המחתרת שסייעו לו בהסתרת יהודים. | ||
===לאחר המלחמה=== | ===לאחר המלחמה=== | ||
הוריו, הורי אשתו ובני משפחה רבים נוספים שנשלחו אל מחנות ההשמדה נספו בשואה. שני ילדיו - שהוחבאו אצל גויים, בחסדי ה' ניצלו מן ההשמדה, והתאחדו עם הוריהם. | הוריו, הורי אשתו ובני משפחה רבים נוספים שנשלחו אל מחנות ההשמדה נספו בשואה. שני ילדיו - שהוחבאו אצל גויים, בחסדי ה' ניצלו מן ההשמדה, והתאחדו עם הוריהם. | ||
עם תום המלחמה הכירו בו יהודי רוטרדם וראשי השלטונות כראש הקהילה היהודית, כהמשך להצלת חיי היהודים בזמן המלחמה. | עם תום המלחמה הכירו בו יהודי רוטרדם וראשי השלטונות כראש הקהילה היהודית, כהמשך להצלת חיי היהודים בזמן המלחמה. | ||
בתחילה, שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם. יחד עם הרבנית שרה פורסט (אמו של הרב [[יצחק פורסט]] מרבני הולנד) – שיקם את בית הכנסת וארגן בו מנייני תפילות. | בתחילה, שיקם את בית הכנסת היחיד שנותר ברוטרדם. יחד עם הרבנית שרה פורסט (אמו של הרב [[יצחק פורסט]] מרבני הולנד) – שיקם את בית הכנסת וארגן בו מנייני תפילות. | ||
ר' אורי | ר' אורי עסק בשיקום בניני מוסדות הקהילה, פתח ישיבה בעיר חאודה שבהולנד לבחורים שהבריח ממחנות הפליטים שקמו באירופה. גורמים ממשלתיים{{הערה|שכנראה האווירה הנאצית השפיעה עליהם}} התנכלו למוסד שפתח ודאגו לסגור אותו. | ||
בין היתר גם פתח את ביתו בפני פליטים וחסרי קורת גג{{הערה|כלתו, מרת רחל כהן, סיפרה על התעסקותו במצות הכנסת אורחים: {{ציטוטון|בביתו תמיד בישלו בסירים ענקיים. הוא אירח יהודים רבים שמצא ברחוב, כששאלתי אותו פעם כיצד מסוגל אתה לארח חולים ואנשים שריח רע נודף מהם, השיב בפשטות האם אפשר להשאיר יהודי רעב?! כל יהודי שהגיע לרוטרדם ידע שהכתובת להתארח היא אצל ר' אורי כהן, עד כדי כך היה זה מפורסם שכשהחשמלית היתה מגיעה לתחנה הסמוכה לביתו, היה הנהג פונה ליהודים שראה בחשמלית, ואומר להם: "הנה פה ביתו של כהן, כנראה לפה אתם רוצים להגיע"...}}}}. | |||
עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד. | עם השנים הלכה הקהילה ברוטרדם והצטמקה. בעקבות זאת העתיק ר' אורי את מקום מגוריו לאמסטרדם בירת הולנד. | ||
| שורה 41: | שורה 39: | ||
[[קובץ:עוסק בבניה.jpg|ממוזער|שמאל|עוסק בבניית הקמפוס החינוכי המפואר]] | [[קובץ:עוסק בבניה.jpg|ממוזער|שמאל|עוסק בבניית הקמפוס החינוכי המפואר]] | ||
[[קובץ:החדר בהולנד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הקמפוס החינוכי המפואר שהקים]] | [[קובץ:החדר בהולנד.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הקמפוס החינוכי המפואר שהקים]] | ||
בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] ביקר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] | בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] ביקר ה[[משפיע]] ר' [[מענדל פוטרפס]] באמסטרדם. בביקורו הוא תבע במילים פשוטות וברורות כי אחד הנוכחים חייב לקחת על עצמו לפתוח "חיידר" על טהרת הקודש. ר' אורי נענה והגיב להצעה בחיוב. | ||
כעבור כמה ימים, ה'חדר' קם. | כעבור כמה ימים, ה'חדר' קם. הוקצו לשם כך שני חדרים מתוך ארבעה שהיו בביתו. ב'חדר' החדש היו ארבעה תלמידים; שני בניו של הרב יצחק פורסט עם שני ילדים נוספים. ה'מלמד' הראשון היתה גב' רבקה כהן - רעייתו של ר' אורי, שלמדה עם התלמידים את האותיות א-ב | ||
העבריות. | העבריות. | ||
בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] הוקם התלמוד תורה, וכיום הוא מתנוסס לתפארה באמסטרדם ומונה כמה מאות תלמידים. | בחודש [[תשרי]] [[תשל"ה]] הוקם התלמוד תורה, וכיום הוא מתנוסס לתפארה באמסטרדם ומונה כמה מאות תלמידים. | ||
עם הקמתו של ה'חדר' | עם הקמתו של ה'חדר', כמה מראשי קהילת אמסטרדם טענו שכיון שקיים בעיר זה שנים רבות בית ספר יהודי, הרי שפתיחת ה'חדר' לא נועדה אלא לעורר מדנים ומחלוקות {{הערה|אכן היה בית ספר יהודי בעיר, אבל חוץ מכך שתלמידיו היו יהודים, הרי שלא ניכרו בו סימנים יהודים, ובוודאי שלא בתכנית הלמידה}}. בעקבות זאת החלו לחצים ואיומים נגדו. אחד הלוחמים הגדיל לעשות וסטר על לחיו בפני כל המתפללים. כשהמתנגדים ראו שאין הוא נבהל מהם, איימו עליו ועל משפחתו שירצחו אותם. | ||
כל זאת במקביל לכך שר' אורי נדרש לגייס משאבים כספיים להחזקת החדר, שמספר תלמידיו הלך וגדל תוך תקופה קצרה. כמה חודשים התקיים ה'חדר' בביתו, בזמן הזה ניסה ר' אורי לקבל מהשלטונות מבנה מתאים, אבל הניסיונות לא עלו יפה. כך נמשכו הדברים ביגיעה רבה עד שבוקר אחד לקח את התלמידים ונכנס עמם למבנה של בית ספר סמוך שלא פעל זמן רב. לא הועילו פניות ותביעות השלטונות לפנות את המבנה. הוא עמד על כך שממשלת הולנד חייבת לדאוג לבניין מתאים ל'חדר'. | |||
רק לאחר שמספר התלמידים גדל באופן משמעותי, קיבל ה'חדר' הכרה רשמית מצד משרד החינוך ההולנדי. ההכרה הרשמית גררה בעקבותיה עזרה רבה מצד גורמים רשמיים. אך כאן נוצרה בעיה חדשה: החוק בהולנד אסר לימודי קודש בבתי ספר הנתמכים בידי השלטונות {{הערה|וזאת על יסוד חוק שוויון זכויות שבאחד מסעיפיו נכתב שבתי הספר לא ייחדו שעות ללימודי דת.}}. ר' אורי ביקש מפקידים בכירים במשרד החינוך ההולנדי להתיר ללמוד לימודי קודש ב'חדר', אך הם טענו שאין בסמכותם לשנות את החוק. בלית ברירה פנה לשר החינוך שלאחר שיחות ולחצים, הסכים לשנות את החוק. המלחמות שנמשכו בשנים הראשונות, פסקו לאחר שהגורמים העוינים הבינו שהמוסד התבסס, ולכן לא יוכלו לגרום לסגירתו, והופסקו הלחצים והאיומים. | |||
ר' אורי ניהל את ה'חדר' במשך כעשרים שנה. הוא דאג לתקציבים ומבנים, כאשר הטיפול החינוכי הופקד בידי צוות מקצועי ומיומן. הוא פיקח על התנהלות ה'חדר' מלמעלה, והתערב רק כשהיה בכך צורך. | |||
מי שהיה יד ימינו של ר' אורי בכל עניני הקמת וניהול ה'חדר' היה הרב [[יעקב אליעזר פרידריך]] מ[[אנטוורפן]] שב[[בלגיה]], {{הערה|הוא זכה לחוות נס גלוי כאשר אדם הרחוק משמירת תורה ומצוות פגש בו והניח עבור הבניה בדיוק את הסכום הגדול שהיה צריך לשלם לקבלן הבניה (גיליון 'אגעדאנק' פקודי תשע"ט)}}, ששימש גם כחבר ההנהלה. הרב פרידריך היה גר באנטוורפן, אבל לצורך עבודתו ב'חדר' הוא היה נוסע אפילו שלוש פעמים בשבוע לאמסטרדם שבהולנד. | |||
עם השנים התרחב ה'חדר' והתפתח. לצד ה'חדר' לבנים הוקם בית ספר לבנות על טהרת הקודש. ר' אורי בנה קומפלקס מפואר שהכיל בנינים עבור התלמידים והתלמידות. ואז החל לגייס חמש-עשרה מליון דולר לבניית הקומפלקס המפואר, הוא דאג בעצמו לכל פרט בבניית הבניינים בני השלוש קומות{{הערה|הוא חשב על כל דבר, אפילו על מעליות מיוחדות שיתאימו לתלמידים מוגבלים פיזית.}}. תוכניות הבנייה נמסרו קודם לכן לידי הרבי, שעבר עליהן ונתן את ברכתו להצלחת הבנייה. | |||
בחודש [[שבט]] [[תשנ"ד]] חגגה הקהילה היהודית באמסטרדם את חנוכת הקומפלקס המפואר של ה'חדר'. לקראת יום חגה של הקהילה בכלל, ושל ר' אורי בפרט, הגיעו למעמד רבנים ואישי ציבור רבים, ובראשם שרי ממשלה ואחות המלכה (הממלאת את מקומה בהיעדרה). בחגיגה צוינה שנת העשרים לייסודו של ה'חדר'. הנואמים כולם שיבחו את ר' אורי כהן על שבמשך עשרים שנה פעל במרץ לפיתוחו של ה'חדר' מבלי להתחשב בגילו המופלג. | |||
הרב [[ | ===הרבי וה'חדר'=== | ||
הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] - מזכירו של הרבי, ומנהל [[המרכז לעניני חינוך]], חיזק את ידיו לשמור על ה'חדר' היחיד בהולנד. פעמים רבות עלה הרבי על הקו והאזין לשיחות ביניהם{{הערה|יש לציין שהרבי שלח סכומי כסף ניכרים לאחזקת ה'חדר'.}}. {{הערה|כשנרגעו מעט הענינים, כתב לו הרב חדקוב: "שמחנו לקרוא כי בעזרת השם יתברך מסתדרים עניני החדר החדש באופן טוב ובדרכי שלום, ות"ח ת"ח על תמונת החדר ששלח לנו המראה פניהם המאירות של התלמידים שיחיו. פרישת שלום לכל חביריו שיחיו המתעסקים בהחדר".}} | |||
באותן שנים הרבה ר' אורי לנסוע ל[[רבי]] לצורך ענינים שונים. פעם אחת הגיע לניו יורק כדי לשהות אצל הרבי, אך בטרם הספיק להגיע ל-[[770]] שוחח בטלפון עם הולנד ונודע לו כי הגורמים המתנגדים מתכוננים לערוך צעדים מסוימים שיזיקו מאוד ל'חדר'. ר' אורי לא המתין, ובו במקום חזר לשדה התעופה, ועלה על המטוס הראשון להולנד כדי לסכל את המזימה. כשהדבר נודע לרב חודקוב שאבא נסע מיד מבלי להכנס אפילו ל-770, שיבח אותו ואמר לו "יישר כח שכך עשית". | |||
בימי הבראשית, החדר עמד בפני קשיים עצומים. מפני שהחוק בהולנד קבע שבבית ספר רשמי חייבים להיות מינימום 164 תלמידים, ואילו ב'חדר' למדו 24 תלמידים. ר' אורי קיבל הוראה מהרבי להתחיל ליצור קשרים עם אנשי ממשל על מנת לקבל הכרה ל'חדר'. ר' אורי עשה כפי שצווה, רקם קשרים במקומות הנכונים, ואכן הקשרים האלו סייעו לקבל הכרה ממשלתי מלאה. | |||
==הצלת יהודים ממדינות ערביות== | ==הצלת יהודים ממדינות ערביות== | ||