9,454
עריכות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) מ (קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, הגהה, ניסוח, עדכון, תקלדה) |
|||
שורה 34: | שורה 34: | ||
בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה. | בשנת [[ת"ש]], בזמן ש[[הרבי הריי"צ]] התגורר בבית מלון ברובע [[מנהטן]], חיפשו מקום מגורים מתאים לבית רבינו מחוץ לניו יורק. הציעו אז לרבי הקודם וילה במתנה בעיר בולטימור, אך הרבי סירב באומרו "בתוך עמי אנכי יושב", כמו כן הציעו לרבי לקנות את בנין ישיבת מתיבתא תפארת ירושלים השוכנת בשכונת ה"איסט סייד" שבמנהטן אך הרבי סירב להצעה. | ||
לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום | לאחר חיפושים אחר בנין שיענה לדרישות לבית הרבי, מצאו את בניין [[770]] [[איסטערן פארקווי]] שהיה קליניקה פרטית של רופא יהודי. הבניין התאים לכל הדרישות כיון שהייתה בו מעלית -דבר נדיר בבית פרטי באותם ימים. הבניין נקנה בשנת תר"צ בעלות $30,000, מאז ועד היום 770 משמש כמרכז חב"ד העולמי וכבית מדרשו של הרבי, שסביבו מתרכזים חיי השכונה ותנועת [[חב"ד]] בעולם כולו. | ||
==המאבק על צביון השכונה== | ==המאבק על צביון השכונה== | ||
שורה 40: | שורה 40: | ||
צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם. | צביון השכונה בשנים בהן קבע אדמו"ר הריי"צ את מגוריו במקום, היה יהודי מובהק, בדומה לשכונות הסמוכות, בראנזוויל ואיסט-פלטבוש. עשרות קהילות, בהם רבנים ואדמו"רים, קבעו את מגוריהם בשכונה, הקימו בתי כנסת ומקוואות, וניהלו מערך חיים יהודי שלם. | ||
בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו | בשנת [[תש"כ]] החל תהליך הדרגתי בו עזבו יהודים רבים את השכונה, ועברו לשכונות סמוכות, במקביל התבצע תהליך הפוך של הגירת תושבים אפרו-אמריקאים אל השכונה, אוכלוסייה זו השתייכה למעמד סוציו-אקונומי נמוך. ככל שהתגבר התהליך, הפכה את השכונה לאזור מוכה פשע שנחשב כמסוכן למגורים. בשיאה של הבריחה, נמכרו בניינים שלמים במחירי הפסד, ויהודים מכרו את כל מה שהיה ביכולתם, כולל בתי כנסת ומוסדות תורה וחסד. | ||
הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי. | הרבי זעק בכאב כנגד התופעה, ודרש מהחסידים לשמור על הצביון היהודי בשכונה ולהימנע ממכירת בתים לגויים, כשלצורך כך הקים מערכת של תעמולה וועד פועל, ונשא שיחות רבות בפני החסידים בהם ציטט מהמקורות התורניים בדבר האיסור שבמעשים אלו, והחובה החלה על כל אחד מהתושבים לשמור על הצביון היהודי. | ||
שורה 50: | שורה 50: | ||
==מהומות קראון הייטס== | ==מהומות קראון הייטס== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[מהומות קראון הייטס]]}} | ||
בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס". | בשנת [[תנש"א]] התפתחו מהומות אנטישמיות בהם תושבי השכונה השחורים פגעו באכזריות בחסידים וברכושם. המהומות כונו "מהומות קראון הייטס" או "פוגרום קראון הייטס". | ||
בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו. | בחודש [[אלול]] [[תנש"א]], רכב מפמלייתו של [[הרבי]], מובל על ידי רכב משטרתי לא מסומן, עבר באור אדום או כתום, במהירות הנעה בין 40 ל-100 קמ"ש, על פי גרסאות שונות. הרכב נכנס לצומת ופגע ברכב אחר, ונהג הרכב הנפגע, שאיבד שליטה על רכבו, דרס ופצע שני ילדים שחורים, גבין ואנג'לה קטו, שניהם בני שבע. במקום האירוע התאספו צופים מקומיים והחלו בקריאות גנאי לעבר השוטרים והחסידים. אמבולנס יהודי פרטי (של "הצלה") הגיע למקום והשוטרים הורו לו לפנות את הנהג החסיד הפצוע. כמה דקות לאחר מכן הגיע אמבולנסים עירוניים לפנות את הילדים הקטנים, ושעות ספורות אחר כך מת הילד גבין מפצעיו. | ||
במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון. | במשך ארבעה ימים מיום התאונה נחשפו יהודי השכונה לתקיפות אנטישמיות סדיסטיות מצד בני נוער ואספסוף זועם. באחד המקרים נדקר ונרצח בידי אספסוף יענקל רוזנבאום (29), סטודנט אוסטרלי, שעשה אז מחקר אודות בני ישראל לקראת דוקטורט בהיסטוריה. לפני מותו הספיק רוזנבאום למסור את זהות תוקפו, למריק נלסון. חבר מושבעים זיכה את נלסון מאשמת רצח, אך לאחר שתדלנות של הקהילה היהודית וגורמים נוספים, נשפט נלסון בבית משפט פדרלי והואשם בפגיעה בזכויות האזרחיות של רוזנבאום, וקיבל עונש של 19.5 שנים בכלא. אדם נוסף הואשם בכך שהסית את נלסון. | ||
בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. | בהמשך, נקלע לאספסוף זועם רוכב אופנוע לא יהודי בן 67 בשם אנטוני גרזיולי, לאחר שאיבד את דרכו בשכונה. גרזיולי הוכה ונדקר בכל חלקי גופו ומת במקום. ככל הנראה הטעו זקנו ולבושו השחור את התוקפים, שסברו כי הוא יהודי חסידי. | ||
במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית. | במהלך האירועים דווח על 188 תקיפות של יהודים, בתוכם כמה פציעות חמורות. כמו כן הוצתו שריפות ונבזזו חנויות של יהודים כשהאירועים יצאו מכלל שליטה בגלל הסתה של אישים שחורים אשר ניצלו את המהומות להסתה אנטישמית בין גזעית. | ||
שורה 63: | שורה 63: | ||
[[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]] | [[קובץ: הבית של הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] ברחוב 'פרזידנט' ביום מושלג]] | ||
*'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך. | *'קראון הייטס' - ב[[עברית]] 'מרומי/פנימיות הכתר'- שוכנת ב'שערי רומי' - בעיר [[ניו יורק]], רומא המודרנית של ימינו בפי אומות העולם. במדינת ניו יורק, שכינויה הרשמי הוא מדינת האימפריה/אמפייר סטייט. העיר ניו יורק היא מרכז העצבים הכלכלי והפוליטי האמריקאי (והבינלאומי) בפרוזדור הצפוני-מזרחי של ארה"ב, שטח הנמתח מוושינגטון די. סי. לבוסטון. ברובע ברוקלין ששמו הפחות מפורסם הוא 'קינגס' - רובע המלכים - כמו רובע 'קווינס' הסמוך. | ||
*[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304. | *[[1304 פרזידנט|ביתו של הרבי]] נמצא ברחוב פרזידנט 1304. | ||
*770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך. | *770 - שכדברי הרבי הוא גימטריא של 'בית משיח' - שוכן בפינת הרחובות 'איסטערן'-מזרחי, ו'קינגסטון'-אבן המלך. | ||
*770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים. | *770 - שכדברי הרבי הוא גם גימטריא של 'פרצת' ו'צרפת' שוכן ב[[איסטערן פארקווי]] ([[Eastern Parkway]]) הבנוי על פי דגם השאנז אליזה בפריז, בקצהו יש העתק של שער הניצחון הצרפתי והגנים הבוטאניים. | ||
*השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי". | *השכונות הסובבות אותה היו בשנים מסויימות מהנחשלות ביותר בעיר, סטטיסטית. אחד מסימניו של [[מלך המשיח]] הוא "יתיב ביני עניי". | ||
שורה 76: | שורה 72: | ||
הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס: | הרבי הבהיר על מי מוטלת האחריות לביטחון שכונת קראון הייטס: | ||
{{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}} | {{ציטוטון|אי אפשר לענות עוד הפעם ועוד הפעם!!אחת ולעתיד לבוא - כהנ"ל השייך לעניני בטחון השכונה (ובמילא להעיר כולה דבני ישראל שם) על אחריות (אחריות דפיקוח נפש) דהארגונים ובמילא על רבניהם (ובמילא על ועד הרבנים) שלהם.}}{{מקור|}} | ||
עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות. | עם השנים התגשמו הוראות הרבי ומספר התושבים חסידי חב"ד הולך וגדל ובעקבות זאת קפצו מחירי הדירות. | ||
==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס== | ==ארגונים ומוסדות ציבור בקראון הייטס== | ||
===בית דין=== | ===בית דין=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[בית דין צדק קראון הייטס]]}} | ||
שורה 96: | שורה 89: | ||
*[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה. | *[[שמירה קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, הארגון הוקם בשנת [[תשכ"ה]] על ידי הרב שמואל סריג' בשם 'מכבים'. מטרת הארגון עם הקמתו: שמירה על הרבי, וגיבוי כוחות משטרת ניו יורק הפועלים בשכונה. מאוחר יותר, בשנת [[תשל"ג]], החליף הארגון את שמו. הארגון מסייע גם בתאונות דרכים, קשישים וילדים אבודים ותיאום עם משטרת ניו-יורק בדרגי השטח. הארגון מפעיל ניידות סיור בעיקר בשעות הלילה, כתגבור לסיירי המשטרה. | ||
*[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת. | *[[שומרים קראון הייטס]] - ארגון מתנדבים הפועל לבטחון השכונה, במקביל לארגון ה'שמירה' ובמתכונת מצומצמת. | ||
*[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם. | *[[שפרה ופועה]] - עוזר ליולדות ולמשפחתם. | ||
*חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה. | *חסדי ברכה - פועל עם משפחות וילדים במצוקה. | ||
*[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק. | *[[חברת ביקור חולים]] - מבקר מאושפזים יהודיים בבתי הרפואה בניו-יורק. | ||
שורה 110: | שורה 103: | ||
[[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']] | [[קובץ:בנין אור מנחם קראון הייטס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין תלמוד תורה 'אור מנחם']] | ||
*[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]]. | *[[תומכי תמימים 770|ישיבת חב"ד המרכזית]] - הישיבה המרכזית של חב"ד. התמימים בישיבה לומדים ומתפללים ב-[[770]]. הישיבה קמה ביום בוא [[הרבי הריי"צ]] לארצות הברית, שעות מספר לאחר שהגיע, כינס בבית המלון אסיפה ובה הכריז על הקמת הישיבה. ראש הישיבה הוא הרב [[שניאור זלמן לבקובסקי]] שגם מעניק תעודת [[סמיכה לרבנות]] לתלמידי הישיבה שנבחנו אצלו. ראה - [[איגוד תלמידי הקבוצה]]. | ||
*[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[ | *[[מוסדות אהלי תורה קראון הייטס|אהלי תורה]] - רשת מוסדות אהלי תורה הם מוסד הלימודים הגדול ביותר בשכונה עם שלשה סניפים. הרשת מפעילה [[תלמוד תורה]] בו לומדים לימודי קודש בלבד. [[ישיבה קטנה]] ו[[ישיבה גדולה]]. רוב השלוחים בעולם הם בוגרי מוסדות אוהלי תורה. המוסד קם בשנת [[תשט"ו]] בעקבות [[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]] בה הרבי התבטא שצריך להיות חינוך על טהרת הקודש ללא לימודי חול. מקים המוסד הוא הרב [[מיכאל טייטלבוים]] שגם ניהל אותו שנים רבות ב[[מסירות נפש]]. אחרי פטירתו התמנה הרב [[יוסף רוזנפלד (קראון הייטס)|יוסף רוזנפלד]] למנהל המוסד. יו"ר ההנהלה הרוחנית הוא ה[[משפיע]] הרב [[נחמן שפירא]] שמכהן גם כראש ה[[וועד להפצת שיחות]]. | ||
;מוסדות לבנים: | ;מוסדות לבנים: | ||
שורה 131: | שורה 124: | ||
===מוסדות להפצת היהדות=== | ===מוסדות להפצת היהדות=== | ||
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ]]. | |||
* [[מרכז לעניני חינוך]] - גוף האחראי על כל פעילות ה'[[שליח|שלוחים]]' ו[[הפצת המעיינות]] העניפה של [[חב"ד]] בעולם. יו"ר הארגון הרשמי הוא [[הרבי]] שהתמנה על פי הוראתו של [[הרבי הריי"צ | * [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI); | ||
* [[חב"ד בקמפוס]]; [[מכון רוהר ללימודי יהדות]] (JLI); | |||
* JNET | * JNET | ||
* משרד השלוחים | * משרד השלוחים | ||
* [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. | * [[צעירי אגודת חב"ד ארצות הברית]] - ארגון המאחד את כל שלוחי חב"ד ב[[ארצות הברית]] ומסייע להם. הארגון הוקם בשנת [[תשט"ו]] על ידי [[הרבי]]. יו"ר הארגון הוא הרב [[דוד רסקין]], כמנהל הארגון מכהן הרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמן]]. | ||
*[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, | *[[מחנה ישראל]] - ארגון שהוקם על ידי [[הרבי הריי"צ]] ומטרתו להשפיע ולחזק יהודים בעניני התורה ומצוותיה. הארגון מפעיל את [[חברה משניות בעל פה]], [[חברת תהלים העולמית]] ומארגן מידי שנה את [[חלוקת הש"ס]] המרכזית ב[[י"ט כסלו]]. הארגון הוקם בשנת [[תש"א]]. בארגון חברים כל מי שרשם את עצמו. החברות בארגון היא ללא עלות כספית. כל יהודי שומר תורה ומצוות יכול להירשם. הרבי מינה מספר חברים לארגון, ומהם חי עד היום רק ר' [[חיים יהודה קרינסקי]]. | ||
* [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ. | * [[של"ה (ארגון)]] - ארגון של"ה (ראשי תיבות '''ש'''עורי '''ל'''ימוד '''ה'''דת) או בשמו המלא "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר", מנהל רשת שיעורי דת במסגרת תכנית שעת החופש (Released time Program), המתקיימת בבתי ספר הציבוריים בניו יורק, ונוסד על ידי אדמו"ר הריי"צ. | ||
===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה=== | ===מוסדות נוספים הפועלים בשכונה=== | ||
[[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]] | [[קובץ:מוזיאון צהPictureFileName.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בנין [[מוזיאון צבאות ה']]]] | ||
*[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]]. | *[[ספריית ליובאוויטש]] - ספריה זאת הינה מהספריות היהודיות החשובות בעולם. בספרייה מאוחסנים כ-250,000 ספרים, ביניהם ספרים עתיקים מאוד. [[כתבי יד קודש|כתבי יד]]. חפצי קודש מנשיאי חב"ד והחסידות הכללית, ארכיון של קטעי עיתונות הקשורים לחב"ד, ועוד. לספריה גם קיים אולם תצוגה, בו מוצגים פריטים מסויימים. הספרן הראשי בספריה כיום הוא ר' [[שלום בער לוין|שלום דובער לוין]]. | ||
*[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, בשנים האחרונות לא | *[[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית|אגודת חסידי חב"ד]] - גוף האמור לייצג את חב"ד, לרכז את ה[[שליח|שלוחים]] ולדאוג להרחבתה וביסוסה של ספריית ליובאוויטש. על פי תקנון האגודה, כל מספר שנים צריכים להיערך בחירות בקרב ראשי האגודה לתפקיד היו"ר, אך בשנים האחרונות לא נערכות בחירות. | ||
* [[צבאות השם (ניו יורק)]]. | * [[צבאות השם (ניו יורק)]]. | ||
* [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה. | * [[מוזיאון צבאות השם]] - '''מוזיאון צבאות השם''' הינו מוזיאון ילדים אינטראקטיבי בפינת הרחובות איסטרן פארקווי וקינגסטון אווניו, ומופעל על ידי ארגון הילדים [[צבאות השם]]. המוזיאון מיועד לילדים יהודיים דוברי [[אנגלית]] ומצויד במיטב המיכשור האלקטרוני החדיש להעניק חווייה יהודית מושכת ומהנה. | ||
שורה 174: | שורה 165: | ||
*בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול". | *בית הכנסת '''"אנשי לובאוו קהל חסידים"''' "באומגרטין שול". | ||
*בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין. | *בית הכנסת "'''רעים אהובים'''" 1614 קארול סט. הרב משה קליין. | ||
*בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי. | *בית הכנסת '''"פרנקל'ס שול"''' 1699 פרזידנט, הרב משה ניסן וולובובסקי. | ||
*בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון. | *בית הכנסת "'''אנשי רובשוב'''" של ר' יונה גרלרנטר 691 קראון. | ||
*בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט". | *בית הכנסת "בית המדרש '''"אהל נתן"''' 580 קראון סט". | ||
*בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני. | *בית הכנסת '''"דער שטיבל"''' בשלום סנטר אלבני. | ||
*בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד. | *בית הכנסת '''"די שול"''' 481 אלבני. הרב לוי קפלן, גבאי לוי סיוואלד. | ||
שורה 195: | שורה 186: | ||
*בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן. | *בית הכנסת '''"די בעשט"''' אמפייר בולעווארד הרב שמואל קופרמן. | ||
*בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין. | *בית הכנסת '''"קול ישראל"''' 603 סט ג'ונס פל. ופרנקלין. | ||
*בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר). | *בית הכנסת "'''בית בנציון'''" - 935 איסטערן פארקווי למטה (יאנג ישראל לשעבר). | ||
*בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה. | *בית הכנסת "'''מורפי שול'''" חובבי תורה למטה. | ||
*בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני. | *בית הכנסת '''"אהל נתן"''' אלבני. | ||
שורה 201: | שורה 192: | ||
* '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני. | * '''"אנשי ליובאוויטש"''', הרב [[יוסף גרליק]], 578 אלבני. | ||
*בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני. | *בית הכנסת '''"חברה אהבת ישראל"''' נוסח 'קרליבך' 304 אלבני. | ||
*בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן. | *בית הכנסת '''"ריינס שול"''' בבנין אוהלי תורה טרוי, [[משפיע]] הרב שמואל בוטמן. | ||
*בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי. | *בית הכנסת '''"חברת ש"ס"''' קינגסטון מונטגומרי. | ||
*בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט. | *בית הכנסת סט. ג'ונס ניו יורק בבייסמנט. | ||
שורה 275: | שורה 266: | ||
*אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326 | *אהובה ארנפרייס, '''הרחוב של הרבי''', בטאון 'משפחה' י"ב תשרי תשע"ח עמוד 326 | ||
*מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46 | *מנחם ברונפמן, '''המאבק על קראון הייטס''', שבועון כפר חב"ד גליון 1911 עמוד 46 | ||
*'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' | *'''המלחמה על הבית''', ויילחם מלחמות השם, מוסף שבועון כפר חב"ד, חג סוכות תשפ"ב, ע' 52–62 | ||
*ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}} | *ישראל אלפנביין, '''נשיא דורנו נמצא גם עכשיו בשכונה זו''', במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 2029 עמוד 28 {{*}} [https://chabadpedia.co.il/images/a/aa/Kcm2063.pdf גליון 2063]''' {{PDF}} | ||
*[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22 | *[[שרגא קרומבי]] [https://drive.google.com/file/d/1SebgWz6f8g1vZ4-sWF93os6NCt9ivFVX/view?usp=drivesdk '''בחירת ומינוי רבני השכונה'''] - שלושים שנה לבחירות בקראון הייטס. [[שבועון בית משיח]] 1024 עמוד 22 | ||
שורה 283: | שורה 274: | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}} | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=40279 מהומות קראון הייטס - גלריית תמונות] {{תמונה}} {{אינפו}} | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}} | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=77984 לבקר בהיכלו, כל בתי-הכנסת בקראון-הייטס] {{בםך}} | ||
*[http://chabad.info/crown_heights/ | *[http://chabad.info/crown_heights/כך-זה-נראה-השכונה-לפני-מאה-שנים/ תמונות נדירות: קראון הייטס, לפני 100 שנים] {{אינפו}} | ||
*[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}] | *[https://col.org.il/news/70923 שריפה בקראון הייטס • היו ימים {{col}}{{תמונה}}] | ||
[[קטגוריה:קראון הייטס|*]] | [[קטגוריה:קראון הייטס|*]] |
עריכות