בני ברק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 35 בתים ,  20 ביוני 2024
אין תקציר עריכה
(תיקנתי)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
|שלוחים בקהילה (קטגוריה)=
}}
}}
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, והפך למחותן עם ר' [[שאול ברוק]] כאשר בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]], הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.
העיר נוסדה בשנת [[תרפ"ד]] על ידי קבוצת חסידים יוצאי [[פולין]] בראשות הרב [[יצחק גרשנטקורן]]. הוא שימש ראש עיר במשך ארבעים שנה, {{הערה|היה מחותן של ר' [[שאול ברוק]], בתו רבקה נישאה לבנו ישראל שהתגורר ב[[כפר חב"ד]]}} הרב גרשנטקורן כתב מכתבים לרבי וקיבל מענות.


קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
קהילת חסידי חב"ד קיימת בעיר כמעט מזמן הקמתה{{מקור}}. כרב העיר שימש בעבר הרב [[יעקב לנדא]], ולאחריו שימש בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. כיום משמש ברבנות בנו הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] יחד עם הרב שבח צבי רוזנבלט.
שורה 27: שורה 27:


==רבני חב"ד בעיר==
==רבני חב"ד בעיר==
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר את עניני המעשרות, שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.
בשנת [[תרצ"ו]] מונה לרב העיר הרב [[יעקב לנדא]] (ששימש בשנים קודמות כרב בביתו של [[אדמו"ר הרש"ב]]), ששימש בעיר עד פטירתו בחודש [[שבט]] [[תשמ"ו]]. הרב לנדא יסד ופיתח בעיר מערכת כשרות מפותחת ומרשימה, פעל למען שמירת שבת, מקוואות, עירוב ושיעורי תורה. הוא היה מסתובב בעצמו בין החנויות על-מנת לעשר ירקות. תקיפותו על שמירת חומת הדת בעיר, לא ידעה גבולות ובד בבד פעל בדרכי נועם. פעמים ראו את הרב בעצמו נעמד ב[[שבת]] ברחוב ומבקש ממכוניות העוברות בכביש ב[[שבת]] שיסעו בחזרה ליציאה מהעיר היות וזוהי עיר דתית השומרת שבת. הרב לנדא ביסס בעיר מערכת כשרות הקיימת עד היום והנחשבת להטובה ביותר ממערכות הכשרות ב[[ארץ ישראל]]. בכינוסים שונים לחיזוק חומת היהדות ב[[בני ברק]] היה הרב לנדא בין הנואמים הראשיים.


לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.  
לאחר פטירתו על פי צוואתו, ועל פי בקשתו מראש העיר דאז הרב משה אירנשטיין, ובהתערבות [[הרבי]] ובשתדלנות בשטח של עסקני חב"ד בארץ הקודש, מונה בנו הרב [[משה יהודה לייב לנדא]] לרב העיר, וזאת לצד התנגדותם של גורמים מסוימים שהתנגדו למינוי. הרב לנדא (הבן) החזיק במערכת הכשרות של העיר וכן במערכות שירותי הדת הנוספים.  
722

עריכות

תפריט ניווט