4,800
עריכות
שמעון בן עזאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(קו מפריד בטווח מספרים, קטע מועתק ולא מותאם לאתר) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. | '''שמעון בן עזאי''', המכונה במקורות "בן עזאי", היה מן ה[[תנאים]] בדור השלישי, בתחילת המאה השנייה לספירה. | ||
רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב | רבו היה כנראה ר' [[יהושע בן חנניה]], נחשב כתלמיד חבר ל[[רבי עקיבא]]{{הערה|[[בבא בתרא]] קנח, ב.}}. בן עזאי הצטיין בשקידתו בלימוד התורה, ומסופר עליו כי לא נשא אישה בשל דבקותו ב[[לימוד תורה|לימוד התורה]]. מכונה ב[[משנה]] בכינוי בן עזאי, ללא התואר "[[רבי]]", היות שנפטר צעיר קודם שזכה לקבל [[סמיכה לרבנות]]. | ||
לא התחתן, ו[[אדמו"ר הזקן]] מסביר כי הסיבה לכך היא מכיון שהוא היה חולה [[אהבה]] על התורה, ולא היה יכול להסיח את דעתו לענינים גשמיים. אלא שאם היה מדובר במחלה אחרת, היה מוטל עליו חיוב גמור לפנות לרופא ולטפל בו, אלא שמכיון שהיה מדובר בלימוד התורה היה מותר לו{{הערה|שו"ע אבן העזר הלכות תלמוד תורה.}} [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|[[אור התורה]] [[פרשת פינחס]], שייך לפסוק עולת תמיד, א'קנה.}} מסביר כי על פי הסוד אותה ההשפעה הנעשית על ידי מצוות [[פריה ורביה]] נעשית על ידי לימוד התורה. בנוסף לכך, מצוות פריה ורביה היא יחוד ז"ונ, ואילו מצוות תלמוד תורה היא יחוד גבוה יותר של אבא ואבא, ובכלל מאתים מנה. | |||
בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}. | בגמרא מובא כי ארבעה נכנסו לפרדס, [[רבי עקיבא]] נכנס ויצא בשלום, בן עזאי נפגע ומת. מסביר [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|1=[[תורת שמואל]] [[תרל"א]] חלק א' מאמרי אור לי"ד בודקין כו', רלז.}}, שבבחינת שם הויה שהוא שם הפועל, צריך להיות בדרך רצוא ושוב, כי אי אפשר לידבק שם שיתיישב האור בכלי כי אם בדרך רצוא ושוב דוקא, שצריך להיות תחלה הרצוא ואחר כך השוב וחוזר חלילה, ובן עזאי הציץ ומת היינו שהיה אצלו הרצוא בלא השוב והציץ במקום שאי אפשר להגיע לשם בבחינת רצוא כי אם בבחינת שוב דוקא, לכן מת שהוא בחינת הסתלקות החיות בבחינה אחת הוא בחינת רצוא לבד, אבל רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום שהיה בבחינת רצוא ושוב{{הערה|1=בכל זה ראו גם [[אור התורה]] ויקרא (כרך ב) ע' תקמ. [[ספר המאמרים]] [[תרמ"ט]] ע' רנט ואילך. [[תשכ"ב]] ע' רב. וע' רז ואילך. [[לקוטי שיחות]] חלק ג' ע' 990 [ובהע' 11–12 שם].}}. | ||