|
|
| שורה 15: |
שורה 15: |
|
| |
|
| נפטר ביום ב' בתמוז ה'תמ"ג, בגיל 46. | | נפטר ביום ב' בתמוז ה'תמ"ג, בגיל 46. |
|
| |
|
| |
|
| ==יצירתו== | | ==יצירתו== |
| המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת [[תכ"ה]], ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת [[תל"א]] סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת [[תל"ג]] ל[[אמסטרדם]] כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד. | | המג"א החל לכתוב את ספרו בשנת [[תכ"ה]], ועסק בחיבורו שש שנים; בשנת [[תל"א]] סיים את חיבורו וקיבל הסכמות מרבני פולין. אחיו, ר' יהודה, נסע בשנת [[תל"ג]] ל[[אמסטרדם]] כדי להדפיס את הספר, אך נפטר בדרכו, והספר הוחזר למג"א שביצע בו שינויים והרחבות לאור ספרים שנתפרסמו בינתיים, כמו שו"ת צמח צדק וספר עולת תמיד. |
|
| |
|
| בנו, ר' חיים, שחפץ להדפיס את הספר לאחר פטירת אביו, עמד בפני קשיים רבים. [[כתב יד (מקור)|כתב היד]] של הספר נפל בידי זרים שלא רצו להחזירו, על אף פסקי דין מבתי דין שונים, רק חרם מ[[ועד ארבע ארצות|וועד ארבע ארצות]] שכנע אותם לבסוף להחזירו. בהמשך עמדה לו לרועץ בעיית המימון: הוא הצליח לאסוף בקאליש רק חלק קטן מן הסכום הדרוש. ועמל רב נדרש ממנו, כדי לשכנע את המדפיס רבי [[שבתי בס|שבתי משורר בס]] להשקיע את יתר הסכום, ולהדפיס את הביאור לאורח חיים יחד עם ביאורו של הט"ז.
| |
|
| |
| מתוך כתביו הרבים שאבדו במשך הזמן, שרדו, מלבד פירושו לאורח חיים שבשולחן ערוך, פירוש ל[[תוספתא]] [[סדר נזיקין|נזיקין]] (ייתכן כי חיבר פירוש לכל התוספתא ורק פירושו לסדר זה שרד), הנדפס כיום צמוד לתוספתא וכן פירוש "זית רענן" על [[ילקוט שמעוני]]; פירוש משמעותי ביותר, (הפירוש הנפוץ כיום בשם זה המופיע בשולי דפי הילקוט, הוא רק תקציר מהפירוש המקורי הנפוץ הרבה פחות), בצוואתו ביקש שעל מצבתו יכתב שהוא חיבר את הפירוש לשו"ע ואת פירוש זית רענן.
| |
|
| |
| חתנו, רבי [[משה יקותיאל קויפמן]], חיבר כמה ספרים, ובהם "חוקי חיים חוקי דעת", "לחם הפנים" ועוד. בספריו אלו הוא מביא הרבה קטעים מכתבי יד חמיו על החלקים האחרים של השו"ע. בין הקטעים הללו ישנו גם חיבור שלם על שמות אנשים ונשים בגיטין.
| |
|
| |
| בעל המג"א שלח ידו גם בפיוט, שני פיוטים משלו שרדו, האחד לשבועות, השני קינה לתשעה באב. הקינה בנויה על מאמרי חז"ל הבאים: "עשר (דרגות) קדושות בארץ ישראל" (משניות כלים א, ו), "עשרה דברים נאמרו בירושלים" (ב"ק פב, ב), "עשר מסעות נסעה שכינה וכנגדן גלתה סנהדרין" (ר"ה לא, א). בעשרים בתי הפיוט הוא משלב לסירוגין, בבית האחד: אחת מדרגות הקדושה שאבדו ואחד מהדברים שהיו בירושלים ואבדו, ובמשנהו: אחת מגלויות [[השכינה]] ואחת מגלויות הסנהדרין.
| |
|
| |
| ==פירושו לשו"ע==
| |
| פירושו "מגן אברהם" מתמקד ב[[שו"ע]] חלק אורח חיים. הפירוש זכה לתפוצה ניכרת, הודפס עם רוב המהדורות של השולחן ערוך מאז וזכה ליוקרה עצומה בחוגי הלומדים. כמעט בכל מחלוקת בינו לבין ה[[טורי זהב]] או בינו ובין ה"עולת תמיד" של הרב שמואל דיין נתקבל להלכה כדעתו של המגן אברהם. על המגן אברהם נכתבו פירושים שונים, כשהמפורסם שבהם הנו פירוש '''מחצית השקל''' מהרב [[שמואל הלוי קעלין]]. פירושים אחרים שנכתבו הם ״פרי מגדים״ של רבי יוסף תאומים, ״בגדי ישע״ של הרב ישעיהו וינר מ[[פראג]], ״יד אפרים״, ״לבושי שרד״ ו״אשל אברהם״. בפירוש המגן אברהם, הרב גומבינר מרבה להתווכח בקיצור נמרץ עם דעות אחרות תוך הסברת סיבת המחלוקת והבאת ראיות לשיטתו, הכל תוך כבוד לדעה החולקת. אולם כלפי דעות של הרב שמואל דיין בספרי ״עולת תמיד״ ו"עולת שבת" נהג אחרת ודחה אותם מכל וכל <ref>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25485&st=&pgnum=22 יהודה גולדראט, '''"מיעוט דמות" של ספרים'''], בתוך '''תגים''', [[מאיר וונדר]], בני ברק, תשכ"ט, עמודים 22-27</ref>.
| |
|
| |
| ===שם הספר===
| |
| המחבר לא ציין שם כלשהו על דפי ספרו בכתב יד, רק באקראי השיב פעם לשאלת תלמידיו, כיצד יקרא לספרו? כי שם הספר יהיה "נר ישראל" (ראשי תבות: '''נר''' '''י'''פה '''ש'''ל '''ר'''בי '''א'''ברהם ה'''ל'''וי). כפי הנראה מחמת ענווה לא רצה לשלב את שמו בספר. אולם בנו שהדפיס את הבאור יחד עם ביאורו של רבי דוד הלוי סגל בעל הט"ז החליט בכל זאת לקראו בשם אביו, או בשל רצונו לכבד את אביו, או כדי למצוא שם בעל משמעות שיתאים יחדיו לשני המחברים שחיבורם נדפס לראשונה. כך נקרא בדפוס שם חיבורו של ר' אברהם '''מגן אברהם נ"י''', כאשר נ"י הוא ר"ת של השם המקורי. וחיבורו של רבי דוד '''מגן דוד ט"ז''', כאשר ט"ז הוא ר"ת של השם המקורי - טורי זהב. כמו כן נקבע שם כולל לספר המשותף - '''מגיני ארץ'''. בסופו של דבר רק השם מגן אברהם נשאר שגור בפי הלומדים, בעוד השם מגן דוד על אף שעד היום מופיע בדפוס כשם הפירוש, אינו בשימוש, וכולם מכנים אותו בשמו המקורי טורי זהב, כנראה, בשל כך שגם פירושו הנודע יותר של הט"ז על יורה דעה קרוי כך.
| |
|
| |
|
| |
| == הספר מגן אברהם בתורת חב"ד ==
| |
| המגן אברהם נחשב כאחד הפוסקים המוסמכים ביותר. | | המגן אברהם נחשב כאחד הפוסקים המוסמכים ביותר. |
|
| |
|