11
עריכות
אריה לייב גינצבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|מקום לידה=פינסק | |מקום לידה=פינסק | ||
|תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | |תאריך פטירה=[[ט"ו תמוז]] [[תקמ"ה]] | ||
| השתייכות = [[התנגדות לחסידות|מתנגדים]] | |||
|מקום פעילות=ליטא, צרפת | |מקום פעילות=ליטא, צרפת | ||
|תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | |תחומי עיסוק= רב, [[ראש ישיבה]] | ||
}} | }} | ||
רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי | רבי '''אריה לייב גינצבורג''' (מכונה גם ה'''שאגת אריה''' על שם ספרו) (ה'תנ"ה – [[תקמ"ה]]) היה מגדולי ליטא , רוסיה לבנה[[וולוז'ין]] , רב בצרפת בעיר[[ ק"ק מיץ]] , [[מתנגד לחסידות]] ו[[פוסק]], רב מגדולי דורו. התפרסם במיוחד בגין חיבוריו "שאגת אריה", ו"טורי אבן". | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[ | רבי אריה לייב נולד לאביו רבי אשר [[מרא דאתרא|רב]] העיר [[מינסק]]. סבו היה רבי לייב שכונה "בעל התוספות"{{הערה|כונה כן על שם חריפותו ולמדנותו.}}. עוד בצעירותו נודע כעילוי מופלא. בנערותו מונה אביו ל[[אב"ד]] של גליל מינסק, והוא סייע בעדו בעניני הרבנות. | ||
בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | בשנות ה'ת"צ{{הערה|יש אומרים ה'תצ"ג (אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו).}} ייסד במינסק ישיבה גדולה, בה לימד על דרך ה[[פלפול]] והחילוקים{{הערה|שם=ראש ישיבה|בשער ספרו "שאגת אריה" נכתב שמכונה "רבי לייב ראש ישיבה".}}. רב העיר מינסק רבי [[יחיאל היילפרין]]{{הערה|ה'ת"כ - [[תק"ז]], בעהמח"ס "[[סדר הדורות]]". אודות רבנותו במינסק ראה גם [[ספר הזכרונות]] פרק קא.}} התנגד נחרצות לשיטתו של רבי אריה לייב שלימד בדרך הפלפול{{הערה|ראה בכל-זה בספר "שרי המאה" ח"א פ"ו. וראה גם בספר הזכרונות שם, שבהכתרת רבי יחיאל לרב העיר מינסק נשאו גדולי התורה של העיר דברי תורה במשך שבעה ימים, ואז התבטאו שתי דרכי הלימוד - הפלפול וההגיון, ולא נתפרש שם באיזו שיטה אחז רבי יחיאל עצמו. ולאידך כן מסופר שם על פלפול מיוחד שנשא פעמיים בשנה. גם רבי אריה לייב לא אחז מדרך הפלפול כשיטת פסיקה והתנגד לכך (וכפי שניתן להווכח בספרו שאגת אריה שהוא נצמד לראיות חזקות מהש"ס). בהקדמתו לספרו שאגת אריה כותב שאת כל פלפוליו לא העלה עלי ספר "כי הכל הבל ורעות רוח" (אף שמשתדל שיהיו קרובים אל האמת). מחלוקתו עם רבי יחיאל היתה כיצד יהיה הלימוד בישיבה - האם על-דרך הפלפול (רבי אריה לייב) או בדרך הפשט והבקיאות (רבי יחיאל). זהו אם-כן הטעם שגם רבי יחיאל עצמו נשא פלפולים, ולאידך מובן על-פי-זה מדוע היה זה רק פעמיים בשנה ולתלמידים הגאונים ביותר בלבד.}}, בעקבות כך בשנת [[תק"ב]] עזב רבי אריה לייב את ראשות הישיבה ומינה את תלמידו רבי רפאל כ"ץ{{הערה|ה'תפ"ג - [[תקס"ד]], רב קהילות אה"ו ומחבר שו"ת "ושב הכהן" ועוד.}} למלא מקומו{{הערה|זכר צדיק ע' צד.}}, ואילו הוא סייע לאביו בעניני רבנותו. | ||
| שורה 17: | שורה 18: | ||
בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד. | בשנת [[תקי"א]] נפטר אביו, ואחיו רבי אברהם מילא את מקומו. רבי אריה לייב עבר ל[[וולוז'ין]] שם ייסד ישיבה{{הערה|שם=ראש ישיבה}} לתלמידים נבחרים ומונה כרב. בשל תקיפותו הרבה הסתכסך עם פרנסי הקהילה ונאלץ להתפטר ממשרתו{{הערה|אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל ח"א בערכו.}} משנת הדפסת ספרו ([[תקט"ז]]) נע בין הערים סמילוביץ', מינסק, וולוז'ין ועוד. | ||
בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה | רבי אריה ליב קבע את מושבו בעיירה[[וולוז'ין]]והיה אב"ד של של[[וולוז'ין]] כמה שנים וקבע הוראות וב[[וולוז'ין]] חיבר שו"ת "שאגת אריה", בשנת [[תקכ"ו]] נקרא לכהן כרב, [[אב"ד]] וראש ישיבה במֵיץ (שבצפון [[צרפת]]). מסופר{{מקור|}} שרבנות מץ הוצעה לו בגיל שבעים, ובני העיר חששו לקבל רב מבוגר כל כך, ורבי אריה לייב הבטיח להם שהוא יכהן בעירם שנים רבות, ואכן נפטר שם לאחר כעשרים שנות רבנות בהיותו כבן תשעים. | ||
רוב ימיו היה [[עני]]. | רוב ימיו היה [[עני]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | רבי אריה לייב היה בקי בש"ס בצורה מבהילה. באגרתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] לבנו [[הרבי]]{{הערה|[[לקוטי לוי יצחק]] ע' רנז. וראה גם ביומני אביו רבי [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון|ברוך שניאור]] בתאריך כ' אדר תרע"ה.}} כותב שקבלה בידו מאביו ששמע מ[[אדמו"ר מהר"ש]] שרבי אריה לייב סיים אלף פעמים את ה[[ש"ס]]. בחצרות חסידיים התייחסו לסיפור זה כעידוד ללימוד, או כהשוואה ללימוד עמוק ואיטי יותר{{הערה|1=באתר של הרב [[יצחק פייביש גינזבורג|יצחק גינזבורג]] מספר [www.malchuty.org/2011-01-20-01-37-36/-q/939-q-q-q-q-.html על השוואת אלף הפעמים של השאגת אריה, עם שש עשרה הפעמים של [[אדמו"ר הזקן]]]. וראה גם בלקוטי לוי"צ שם.}}. ספריו מגלים במקצת את בקיאותו העצומה, ובהסכמות לספרו "שאגת אריה" כותבים עליו שבחים רבים בענין זה. | ||
רבי אריה לייב היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה [[[[הגאון מווילנה]]]] שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. למעשה כתב לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא הבל ורעות רוח" [[הקדמה לשו"ת שאגת אריה]] .כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן [[הגאון מווילנה]]. נפגש עם [[הגאון מווילנה]] ודיבר אתו בלימוד. הקושיה ששאגת אריה לא תירץ [[הגאון מווילנה]] תירץ, לכן צעק בהתרחקו מעיר ווילנא בקול גדול הוא גאון הוא באמת גאון. והיה רבם של [[רבי חיים מוולוז'ין ]][[ורבי שמחה מוולוז'ין ]] והיו מתנגדים לחסידות דברים מובאים בהקדמת ל[[נפש החיים]]. רבי אריה ליב [[מתנגד לחסידות]] , לכן לא הזכיר ולא ספר בעל שם טוב ותלמידיו, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, ומעולם לא נפגש אתם. | |||
הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | הוא אינו חושש לחלוק על הראשונים בפי' דברי הגמ' באם שיטתם אינה נראית לו, וגם בפסיקת הלכה פוסק כשיטתו נגד ראשונים. לדברי ה[[אחרונים]] שקדמו לו אינו מתייחס כלל. | ||
| שורה 59: | שורה 60: | ||
- לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | - לשם כך צריכים להיות בקיאים ב'תוספות', ''''שאגת אריה'''' ועוד (הרבי הזכיר עוד כמה ספרים), ואם לא – גורמים לחילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות (הבעש"ט, הרב המגיד, אדמו"ר הזקן, הלאה והלאה עד כ"ק מורי-חמי אדמו"ר)|מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]]. נדפס בתשורה גרוזמן - כ"א סיון תשע"ט, ובנוסח אחר קצת ב[[שבועון כפר חב"ד]] גיליון 668 ע' 19.}} | ||
[[אדמו"ר הצמח צדק]],[[הרבי רש"ב]],[[הרבי]] ובכלל מאז ועד ימינו [[החסידים]] התקרבו לדרך מתנגדים מאז הרב המגיד, [[אדמו"ר הזקן ]] ו[[אדמו"ר האמצעי ]] כדי שיהיה להם ממי ללמוד ולהתעלות ולא יהיה חילול ה' ומוציאים לעז (ח"ו) על נשיאי החסידות שלא ידעו ללמוד ברמה ודרגה של שאגת אריה | מקור=יחידות הרב [[מאיר צבי גרוזמן]], תשרי [[תשכ"ז]] | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||