קרבן העומר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{לעריכה}}
{{לעריכה}}
[[קובץ:קרבן העומר.jpg|ממוזער]]
[[קובץ:קרבן העומר.jpg|ממוזער]]
[[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את שתי הלחם. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה.
[[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את [[שתי הלחם]]. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה.
התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]].
התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]].


שורה 53: שורה 53:
{{להשלים|}}
{{להשלים|}}
ב[[חסידות]] מוסבר שזה ש[[קרבן]] העומר בא דווקא מן השעורים, זהו, כי [[ספירת העומר]] הוא העבודה ב[[בירור]] ה[[נפש הבהמית]], ולכן קרבן העומר בא דווקא מן השעורים.
ב[[חסידות]] מוסבר שזה ש[[קרבן]] העומר בא דווקא מן השעורים, זהו, כי [[ספירת העומר]] הוא העבודה ב[[בירור]] ה[[נפש הבהמית]], ולכן קרבן העומר בא דווקא מן השעורים.
==ראו גם==
*[[שתי הלחם]]


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:קרבנות]]
[[קטגוריה:קרבנות]]
11,693

עריכות

תפריט ניווט