11,694
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:קרבן העומר.jpg|ממוזער]] | [[קובץ:קרבן העומר.jpg|ממוזער]] | ||
[[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את שתי הלחם. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה. | [[קרבן]] העומר או עמר התנופה היא מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר. המנחה הייתה מובאת מסולת שעורים בנפח של "עומר" (מה שנתן למנחה את שמה), וקודם הקרבתה הייתה מונפת על ידי [[כהן]] לפני ה'. קרבן זה נקרא גם "מנחת ביכורים" על שם שמביאים אותו מהתבואה שביכרה. מיום הבאת העומר, מתחילה [[ספירת העומר]], המונה את הימים שבין הבאת העומר לחג ה[[שבועות]], בו מקריבים את [[שתי הלחם]]. קודם הקרבת הקרבן אסור להינות מהתבואה החדשה. | ||
התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]]. | התאריך שבו יש לקיים את ה[[מצווה]], ובהתאמה לחגוג את חג ה[[שבועות]], הוא ככתוב ב[[תורה]] "ממחרת השבת", דהיינו ממחרת יום טוב ראשון של [[פסח]] (ט"ז ניסן) כפירוש [[חז"ל]], ולא כדעת ה[[צדוקים]] שזהו ממחרת שבת בראשית דהיינו ה[[שבת]] הראשונה אחר ה[[פסח]]. | ||
שורה 53: | שורה 53: | ||
{{להשלים|}} | {{להשלים|}} | ||
ב[[חסידות]] מוסבר שזה ש[[קרבן]] העומר בא דווקא מן השעורים, זהו, כי [[ספירת העומר]] הוא העבודה ב[[בירור]] ה[[נפש הבהמית]], ולכן קרבן העומר בא דווקא מן השעורים. | ב[[חסידות]] מוסבר שזה ש[[קרבן]] העומר בא דווקא מן השעורים, זהו, כי [[ספירת העומר]] הוא העבודה ב[[בירור]] ה[[נפש הבהמית]], ולכן קרבן העומר בא דווקא מן השעורים. | ||
==ראו גם== | |||
*[[שתי הלחם]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:קרבנות]] | [[קטגוריה:קרבנות]] |
עריכות