568
עריכות
רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
חסר מספר גיליון
(חסר מספר גיליון) |
|||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
|השתייכות= | |השתייכות= | ||
}} | }} | ||
'''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו"ר הזקן{{הערה|במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''}}''' (מכונה גם '''דער ליטוואק'''{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}}, '''הרב''' '''המגיד מליוזנא''' או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}), ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]]), הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]]. | '''רבי שניאור זלמן בורוכוביץ'{{הערה|נקרא כך על שם אביו "ברוך", כמקובל באתה תקופה, להוסיף לשם הפרטי את שם האב כ'שם משפחה'}} מליאדי - האדמו"ר הזקן{{הערה|במקור ב[[אידיש]] '''דעֶר אַלטעֶר רבי'''}}''' (מכונה גם '''דער ליטוואק'''{{הערה|בעקבות אמירתו של [[המגיד ממזריטש]] לתלמידיו על אדמו"ר הזקן "הגאון הליטאי"}}, '''הרב''' '''המגיד מליוזנא''' או '''בעל התניא והשולחן ערוך'''{{הערה|כינוי זה דבק בו בעקבות תפוצת ספריו המרכזיים ה[[תניא]] וה[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]]. [[הרבי]] מרבה להשתמש בכינוי זה ובהזדמנות מסויימת אף הסביר את עניינו: "בעל התניא" - פוסק ב[[פנימיות התורה]], ו"בעל השולחן ערוך" - פוסק ב[[נגלה דתורה]]. כמו כן, קיים קשר נוסף בין שני הספרים: ארבעת חלקי ה"תניא" הם כנגד ארבעת חלקי [[שולחן ערוך הרב]].}}), ([[י"ח באלול]] [[ה'תק"ה]] - [[כ"ד בטבת]] [[ה'תקע"ג]]), מגדולי תלמידיו של [[המגיד ממזריטש]], הוא מייסדה של שיטת [[חסידות חב"ד]] וה[[אדמו"ר]] הראשון בשושלת [[אדמו"רי חב"ד]]. חיבר את [[ספר התניא]], ספר היסוד של חסידות חב"ד וכתב את [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|"שולחן ערוך הרב"]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 64: | שורה 64: | ||
===במזריטש=== | ===במזריטש=== | ||
למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני | למרות שהוא לא נפגש עם הבעש"ט למעט במועד גזיזת שערותיו בגיל 3, התבטא על הבעש"ט שהוא סבו הרוחני: "ר' [[ברוך ממז'יבוז]] הוא נכד גשמי לבעש"ט ואני נכד רוחני" ישנם שני אופנים להסביר משפט זה, או שהתכוון דרך מורו הראשון ר' [[יששכר בער מליובאוויטש]] שהיה תלמיד הבעש"ט, או דרך מורו העיקרי, [[המגיד ממזריטש]] שהיה גם מגדולי תלמידי הבעש"ט{{הערה|ספר הזכרונות בתחילתו}}. | ||
לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע. | לאחר חג הפסח בשנת [[תקכ"ד]] החליט, בהסכמת אשתו, לנסוע ל[[מזריטש]] ללמוד אצל המגיד ממזריטש. שיקולו העיקרי היה, שבווילנה מלמדים כיצד ללמוד וזאת כבר ידע. במזריטש מלמדים כיצד [[עבודת התפילה|להתפלל]] וזאת טרם ידע. | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). | בהיותו ב[[מזריטש]] למד בחברותא עם רבי [[אברהם המלאך]] (בנו של המגיד). | ||
לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן | לאחר ששהה ב[[מזריטש]] במשך שנה וחצי, חזר לביתו בעיר [[ויטבסק]], והחל לפרסם את שיטת החסידות שיסד [[הבעש"ט]]. אדמו"ר הזקן חולל מהפכה בוויטבסק. גם גאוני וויטבסק נפעמו מאוד מגאונותו העצומה. כאשר ראה חותנו, הגביר ר' [[יהודה לייב סגל]], שחתנו 'נתפס' ל[[דרך החסידות]], החל לרדת לחייו ולהציק לו. הוא אף לחץ על בתו להתגרש וכשלא הסכימה לגירושין, גירש אותה אביה מביתו. | ||
בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]]. | בגיל עשרים ושתיים - בשנת [[תקכ"ז]], נתמנה אדמו"ר הזקן למגיד העיר [[ליאזנא]]. | ||
בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב}}. | בגיל עשרים וחמש - בשנת [[תק"ל]], החל בהוראת [[המגיד]] לחבר את השולחן ערוך הידוע בשם "[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]]" ו"שולחן ערוך הרב". בשעה שציווה עליו לחבר את השולחן ערוך, עמד המגיד מלוא קומתו, הניח את ידיו על ראשו וברכו בברכת כהנים{{הערה|התמים עמוד עב{{הבהרה}}}}. | ||
בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]]. | בשנת [[תקל"א]], נסע בשליחות חשאית של [[המגיד ממזריטש]] אל רבי [[יוסף כלבו]] מ[[שקלוב]]. | ||