39,916
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 4: | שורה 4: | ||
==התמונותו לאדמו"רות== | ==התמונותו לאדמו"רות== | ||
בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו [[רבי אשר מסטולין]]. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון בידרמן | בתחילה היה רבי אהרן מחשובי זקני חסידי קרלין, נכד לרבי [[אהרן הגדול מקרלין]] ושל בנו [[רבי אשר מסטולין]]. לאחר הסתלקות האדמו"ר רבי יוחנן פרלוב מקרלין, שהשאיר אחריו רק בת אחת ולה בן כבן שנה, התחלקה חסידות קרלין למספר חלקים. החלק הגדול קיבל כ[[אדמו"ר]] את נכדו של ה[[אדמו"ר]] הקודם, רבי ברוך שוחט מקרלין-סטולין, שהיה כבן שנה וראו בו ממשיך הדרך בתואר "הינוקא". קבוצה אחרת, שנקראה בשם "זקני קרלין" (דער אלטע קרלינער'ס), פנו לרבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב וקבלו אותו למורה דרכם כאדמו"ר מקרלין-לעלוב. לאחר הסתלקותו לשמי מרום, קבלו החסידים את מרות בנו רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב, כשלוש שנים. | ||
לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | לאחר שרבי שמעון בידרמן לא רצה לשמש כאדמו"ר מקרלין-לעלוב, אלא כאדמו"ר מלעלוב בלבד, פרשו ממנו החסידים ובחרו לרבם את אחד מזקני החסידים הוא רבי אהרן הכהן רוזנפלד - כ[[אדמו"ר]] מפינסק-קרלין. | ||
רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד מפינסק קרלין | רבי אהרן הסתלק ב[[ליל שבת]] בשנת [[תשס"א]]. כממשיך דרכו משמש בנו רבי [[אריה רוזנפלד]] מפינסק קרלין. | ||
== חותם על הפסק דין == | == חותם על הפסק דין == |
עריכות