1,665
עריכות
שיריים (הלכה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←בתורת החסידות
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
מנחם מענדל.ק (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
ב[[יציאת מצרים]] נאמר "וישא העם גו' משארותם צרורות בשמלותם על שכמם", ונאמר ב[[מכילתא]] "אלו שיורי מצה ומרור . . שהיו ישראל מחבבים את המצות", היינו, שמצד חביבות המצוה נטלו [[בני ישראל]] עמהם גם את "שיורי מצה ומרור" בצאתם ממצרים לקריעת ים סוף ו[[מתן תורה]]. | ב[[יציאת מצרים]] נאמר "וישא העם גו' משארותם צרורות בשמלותם על שכמם", ונאמר ב[[מכילתא]] "אלו שיורי מצה ומרור . . שהיו ישראל מחבבים את המצות", היינו, שמצד חביבות המצוה נטלו [[בני ישראל]] עמהם גם את "שיורי מצה ומרור" בצאתם ממצרים לקריעת ים סוף ו[[מתן תורה]]. | ||
ויותר מזה בתרגום ירושלמי נאמר – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאף על פי ששירי הפסח אסורים באכילה אחרי חצות הלילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא לקחו אותם עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן תורה היה ענין חביבות שירי מצוה, ומזה מובן | ויותר מזה בתרגום ירושלמי נאמר – ש"משארותם" היינו "מותרי פסחיהן", והיינו, שאף על פי ששירי הפסח אסורים באכילה אחרי חצות הלילה, בכל זאת לא השאירו את שיירי הפסח במצרים, אלא לקחו אותם עמהם, בגלל החביבות שבשירי מצוה. ונמצא, שאפילו קודם מתן תורה היה ענין חביבות שירי מצוה, ומזה מובן בכל שכן וקל וחומר גודל החביבות של שירי מצוה לאחר מתן תורה. | ||
וההוראה מזה בעבודת ה': | וההוראה מזה בעבודת ה': | ||