הכהן כמורה הוראה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המשך שכתוב. עברתי על 'מקורות בספרי נ"ך': בהושע כתוב שהכהן צריך להוכיח, אין זכר לכדאיות. בתרגום יונתן ובפשט הפסוק הטפשות היא להקריב קרבן בלי תשובה. רש"י בדה"י לא אומר ששרי המלך עומדים כדי שייכנסו דברי הכהנים באזני העם. כל נושא הקרבת הקרבנות והכפרה על העם אינו שייך לערך 'הכהן *כמורה הוראה*'. לא ראיתי מקור שבגדי צדק זה לבוש נקי. לשמש בתפקיד כהונה לא שייך ל'הכהן כ*מורה הוראה*' והמשך המשפט אכן לא היה ברור...
אין תקציר עריכה
(המשך שכתוב. עברתי על 'מקורות בספרי נ"ך': בהושע כתוב שהכהן צריך להוכיח, אין זכר לכדאיות. בתרגום יונתן ובפשט הפסוק הטפשות היא להקריב קרבן בלי תשובה. רש"י בדה"י לא אומר ששרי המלך עומדים כדי שייכנסו דברי הכהנים באזני העם. כל נושא הקרבת הקרבנות והכפרה על העם אינו שייך לערך 'הכהן *כמורה הוראה*'. לא ראיתי מקור שבגדי צדק זה לבוש נקי. לשמש בתפקיד כהונה לא שייך ל'הכהן כ*מורה הוראה*' והמשך המשפט אכן לא היה ברור...)
שורה 26: שורה 26:
==מקורות בספרי נביאים וכתובים==
==מקורות בספרי נביאים וכתובים==


בספרם של נביאי ישראל מצויין שהכהן ראוי להורות חוקי התורה ולדבר בו תמיד -ללמדם לעם{{הערה|ספר מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}, ולהוכיח להם את מעלות התורה והכדאייות לילך בדרכיה{{הערה|אבן עזרא לספר הושע ד, ד}}. לפי תרגומו של יונתן]] ל[[מגילת קהלת]], איש שמסרב לקבל אולפן תורה מכהן נחשב כטיפש{{הערה|קהלת ד יז ובתרגום שם}}. [[רש"י]], בפירושו לדברי הימים מסביר שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים, ושרי המלך היו עומדים איתם כדי שייכנס דבריהם באזני העם ולא ימרו את פיהם{{הערה|דברי הימים ב יז, ח ברש"י}}.
בנביא מצויין כי ראוי לכהן להורות את חוקי התורה לכל העם ולהוכיחם כשחוטאים{{הערה|מלאכי ב, ז ובפירוש מצודת דוד שם}}{{הערה|אבן עזרא ורד"ק - הושע ד, ד}}. במקום נוסף בנביא, מובא שהכהנים והלוים היו מלמדים ומורים את העם, והשרים היו הולכים איתם כדי לכפות את העם לעשות כדבריהם{{הערה|דברי הימים ב יז, ח ברש"י}}. עוד מוזכר בנביא, כי כאשר עם ישראל חוטאים, מונע מהם ה' את הכהן שיורה להם את משפטיו, וכששבים בתשובה דואג להם ה' לשופט שיורה להם את דרך התורה{{הערה|דברי הימים ב טו, ג ע"פ פירוש הרלב"ג}}.


[[הקדוש ברוך הוא]], בספר ירמיה, מבטיח שלא ייפסק בריתו עם בני הכהנים{{הערה|ספר ירמיה פרק לג}}, ואפילו בזמן חורבן הבית נחשב תלמודם של הכהנים בענייני הקרבנות כאילו מקריבים ומשיגים כפרה עבור החטא{{הערה|ילקוט שמעוני (דפוס "המאור") חלק ח דף תקמה (הובא מ'מדרש ילמדנו', ובפירוש ה'זית רענן' על הילקוט}}. בדמות המקראית, נחשב כהן מורה הוראות כברכה מן השמים. וככל הברכות שחוזרות עבור [[קרבן חטאת|חטאת]] העם, גם כהן שיכולתו להורות צדק נמנע מן העם עבור החטא{{הערה|דברי הימים ב טו, ג}}.
ב[[ספר תהלים|ספר התהלים]] ודברי הימים{{מקור}} מתואר כי בזכות תפקידם של הכהנים כמורי צדק, הם זוכים ללבישת '''בגדי צדק'''{{הערה|תהלים קלב, ט ע"פ האבן עזרא}}.
 
ב[[ספר תהלים]] ודברי הימים מתואר שהכהנים שימשו כמורי צדק דווקא עם לבוש נקי שנקרא '''[[בגד]]י צדק'''{{הערה|תלים קלב, ט ובאבן עזרא שם}}. בספר זכריה, דמותו של יהושע בן יהוצדק מתואר כלבוש '''בגדים קרועים''', ובכניסתו לכהן, זכה לבגד נקי לשמש בתפקידו. אולם, לא ברור אם הכהנים זקוקים לבגדים הללו כדי להורות או אפילו אם הם איכשהו קשורים עם [[בגדי כהונה]] הרגילים.


==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל==
==מקורות בתלמוד ודברי חז"ל==
104

עריכות

תפריט ניווט