שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 536 בתים ,  10 במאי 2010
עריכה ראשונית
אין תקציר עריכה
(עריכה ראשונית)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
[[קובץ:שמעון אליטוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שמעון אליטוב]]
הרב שמעון אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ונמנה עם חשובי רבני חסידות חב"ד בירושלים וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד. נולד בירושלים שבין החומות בי"ד באדר (פורים דפרזים) ה'תרצ"ז (24 בפברואר 1937).
הרב שמעון אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת [[הרבנות הראשית לישראל]] ונמנה עם חשובי [[רבני חב"ד]] ב[[ירושלים]] וראש ישיבת [[עוז מאיר חב"ד]].  


בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה ופוניבז' בבני ברק. בתחילת שנות החמישים הצטרף לחסידות חבועבר ללמוד בישיבה המרכזית של חב"ד - ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד. בשנת תשי"ח התחתן והחל לשמש ע"פ הוראת הרבי מליובאוויטש כמחנך ובהמשך אף כמנהל בבתי ספר חב"ד בכפר חב"ד, מושב ברוש, קרית גת וירושלים. בשנות השישים שירת בצה"ל ונלחם במלחמות ישראל.
נולד ב[[ירושלים]] שבין החומות ב[[יאדר]] ([[פורים]]) ה'[[תרצ"ז]] (24 בפברואר 1937).


לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" בבואנוס איירס - במשך עשר שנים.
בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה וב[[ישיבת פוניבז']] ב[[בני ברק]]. בתחילת שנות החמישים התקרב ל[[חסידות חב"ד]] ועבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים בלוד]]. בשנת [[תשי"ח]] התחתן והחל לשמש ע"פ הוראת [[הרבי]] כ[[חינוך|מחנך]] ובהמשך אף כמנהל בתי ספר של [[הרשת]] ב[[כפר חב"ד]], [[מושב ברוש]], [[קרית גת]] ו[[ירושלים]]. בשנות השישים שירת ב[[צה"ל]].


בראשית שנות השמונים שב לארץ ישראל ופתח בה ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה וכולל אברכים למדנים בשם בית מדרש עוז מאיר חב"ד ע"ש אחיו הגדול רבי מאיר שהיה ראש ישיבת כפר הרואה וישיבת הראשל"ץ ונספה בתאונת דרכים בדמי ימיו.
לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" ב[[בואנוס איירס]] - במשך עשר שנים.


בשנת תשמ"א התמודד ברשימת פועלי אגודת ישראל לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל מטה בנימין.
בראשית שנות השמונים שב ל[[ארץ ישראל]] ופתח בה ישיבה תורנית עבור נוער במצוקה וכולל אברכים בשם בית מדרש [[עוז מאיר חב"ד]], ע"ש אחיו הגדול ר' מאיר.


ביום כ"ג באלול תשס"ח התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏[1].יש לציין שזה המספר הגדול ביתר שהושג למתמודד בגוף הבוחר של הרבנות הראשית מאז קום המדינה, רמז ליוקרה הרבה שחשים כלפיו רבני ישראל.
בשנת [[תשמ"א]] התמודד ברשימת [[פועלי אגודת ישראל]] ל[[כנסת]], אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כ[[ראש ישיבה]] שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל, מטה בנימין.


בניו; הרב שאול אליטוב ראש ישיבת חב"ד בכפר סיטרין. בנו הצעיר של הרב שמעון אליטוב ,יוסי אליטוב, הוא עיתונאי חרדי, סופר, עיתונאי ופרשן פוליטי, חבר מועצת הרשות השנייה. בנוסף יש לו כמה בנות הנשואות לרבנים חשובים.
ביום כ"ג ב[[אלול]] [[תשס"ח]] התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏.
 
בניו; הרב [[שאול אליטוב]] ראש ישיבת [[חב"ד]] בכפר סיטרין. בנו הצעיר של הרב שמעון אליטוב הוא ר' [[יוסף יצחק אליטוב]], עיתונאי חרדי.


{{הכל ויקיפדיה}}
{{הכל ויקיפדיה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אליטוב שמעון]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|אליטוב שמעון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אליטוב שמעון]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|אליטוב שמעון]]
12,624

עריכות

תפריט ניווט