4,800
עריכות
קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש. | ב[[פרקי דרבי אליעזר]]{{הערה|פרק נ"א.}} מופיע שבזמן שבית המקדש היה קיים, מידי ראש חודש היו בני ישראל רואים את דלתות השמים נפתחות, וידעו שבאותה שעה נולד הירח, ומיד היו כורעים ומשתחווים ומקדשים את החודש. | ||
בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: | בדורות מאוחרים יותר, בימי התנאים והאמוראים נהגו לקדש בלילה הראשון של החודש: {{ציטוטון|הרואה את הלבנה '''בחידושה''' אומר "ברוך מחדש חודשים"...}}{{הערה|ירושלמי ברכות פרק ט' הלכה ג'.}}, {{ציטוטון|כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה}}{{הערה|סנהדרין מב, א.}}. | ||
כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: | כך נמשך המנהג גם בתקופת הגאונים{{הערה|סידור רב עמרם גאון.}} והראשונים{{הערה|רש"י מסכת סנהדרין דף מב: {{ציטוטון|אם לא בירך היום - יברך למחר.}}}}. | ||
עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}. | עם זאת, כבר בפסקי הראשונים מופיע שאם לא בירך את הלבנה בחידושה יכול לברך עליה עד שישה עשר יום בחודש{{הערה|רמב"ם הלכות ברכות פרק י' הלכה ט"ז.}}. | ||