ואמרתם כה לחי (פיוט): הבדלים בין גרסאות בדף

'''"וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי"''' הוא פיוט לפי סדר האל"ף בי"ת המתאר את תיאור חייו של רבי [[שמעון בר יוחאי]] ומעלותיו בדומה לפיוט הקדמון [[בר יוחאי]]. הוא מתאר את ההערצה הרבה שלה זכה מבני דורו והדורות שלאחריו ואת כוחו הגדול בתורת הנגלה ובתורת הנסתר. הוא עוסק גם בסיפור חייו, המחבוא במערה, לימוד תורת הנסתר, טיהור העיר [[טבריה]], פטירתו והמקום שאותו בחר לו בגן עדן. כל בית בפיוט נחתם במילים "אֲדוֹנֵנוּ בַּר יוֹחַאי". ה[[פיוט]] התחבר ונכתב על ידי הרב [[יוסף חיים מבגדד|יוסף חיים]] המכונה [[בן איש חי]], הפיוט עוסק בדמותו של [[רבי שמעון בר יוחאי]] שנחשב לאבי [[תורת הנסתר]] ושעל פי המסורת מייחסת לו את [[ספר הזוהר]]. מקובל על פי המסורת רבי יוסף חיים כי שר אותו בקבר רשב"י במירון בל"ג בעומר תרכ"ט.

נהוג לשיר את הפיוט לאחר הדלקת המדורה לכבוד הרשב"י בליל ל"ג בעומר.

לפיוט התחברו כמה ניגונים.

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"נ]] תועד [[הרבי]]{{הערה|[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ צפו בתיעוד: הרבי מעודד את שירת הפיוט "בר יוחאי"] {{חב"ד אינפו}}.}} כשהוא נכנס לאולם ומול הקהל הגדול מעודדם להמשיך את השיר בר יוחאי בניגון המפורסם{{הערה|שרו אך ורק את הפזמון שוב ושוב.}} כי דעתו הייתה חיובית בעד הפיוטים ששרים לכבוד הרשב"י וכן לגבי הפיוט המפורסם [[ואמרתם כה לחי]].

בערב ל"ג בעומר [[תשמ"ז]] התייחס הרבי לפיוטים ששרים במעלות הרשב"י (בלתי מוגה):

{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="ידוע המנהג בכמה קהילות בישראל, ובמיוחד אצל אחינו הספרדים, שבל״ג בעומר אומרים פיוטים מיוחדים שתוכנם על דבר שבחו של רשב״י –  ״בר יוחאי... אשריך״, כלומר, אמירת שירות ותשבחות, ומבואר בדרושי חסידות{{הערה|המשך והחרים תרל"א ס"ע מט ואילך.}} שענין זה הוא על דרך וכדוגמת ״שבחו של מקום״ . . ולהעיר, שאף שלא ראינו אצל רבותינו נשיאינו שיאמרו פיוטים בשבחו של רשב״י – הרי, מכיון שבודאי ידעו מזה, קרוב לומר שהיה אצלם במחשבה, ולא בדיבור בפה, מאיזה טעם שיהיה ותן לחכם ויחכם עוד"|מקור=התוועדויות תשמ"ז ח"ג עמ' 271-272}}.

==לגבי תורת ופיוטי הבן איש חי באופן כללי אצל [[רבותינו נשיאנו]]==

הרבי מזכיר את הבן איש חי במספר שיחות ומכתבים, כך מביא את דעתו לגבי חליצת ה[[תפילין]] קודם [[תפילת מוסף]]{{הערה|אגרות קודש, ח"ב עמ' 51}}, אודות כך שכתיבת ספר תורה היא סיום התרי"ג מצוות{{הערה|התוועדויות, תשמ"ג ח"ב עמ' 108}} ולגבי חגיגת [[יום הולדת]] והפיכת היום ל[[יום טוב]]{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=10756&CategoryID=1876 באתר חב"ד]}}. במכתב אודות קדימת שמה של אסתר לשמו של מרדכי, מציין הרבי לאחד מספרי הבן איש חי, ומכנה את בעל הבן איש חי בשם "רי"ח טוב{{הערה|https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5834480/jewish/page.htm [מכתב ה' ניסן תשי"ב, עמ' 10, ועיי"ש בהערה].}}.