שמעון אליטוב: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב שמעון אליטוב מכהן כרב המועצה האזורית מטה בנימין וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל ונמנה עם חשובי רבני חסידות חב"ד בירושלים וראש ישיבת עוז מאיר חב"ד. נולד בירושלים שבין החומות בי"ד באדר (פורים דפרזים) ה'תרצ"ז (24 בפברואר 1937).

בצעירותו למד בישיבות נובהרדוק בחדרה ופוניבז' בבני ברק. בתחילת שנות החמישים הצטרף לחסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבה המרכזית של חב"ד - ישיבת תומכי תמימים המרכזית בלוד. בשנת תשי"ח התחתן והחל לשמש ע"פ הוראת הרבי מליובאוויטש כמחנך ובהמשך אף כמנהל בבתי ספר חב"ד בכפר חב"ד, מושב ברוש, קרית גת וירושלים. בשנות השישים שירת בצה"ל ונלחם במלחמות ישראל.

לאחר תקופת שליחות ביוגוסלביה ורומניה נבחר לכהן כרבה הראשי של הקהילה החלאבית "סוכת דוד" בבואנוס איירס - במשך עשר שנים.

בראשית שנות השמונים שב לארץ ישראל ופתח בה ישיבה למקצועות קודש עבור נוער חרדי במצוקה וכולל אברכים למדנים בשם בית מדרש עוז מאיר חב"ד ע"ש אחיו הגדול רבי מאיר שהיה ראש ישיבת כפר הרואה וישיבת הראשל"ץ ונספה בתאונת דרכים בדמי ימיו.

בשנת תשמ"א התמודד ברשימת פועלי אגודת ישראל לכנסת, אך לא נבחר. במקביל לכהונתו כראש ישיבה שימש ברבנות קהילות בירושלים ומסר הרצאות רבות בחסידות ובחינוך ברחבי הארץ ובתחנות רדיו ובעיקר בערוצי מורשת של קול ישראל. בין התפקידים ששימש, נשיא ארגון "אחווה" העולמי, סגן נשיא חברא קדישא חסידים בירושלים ועוד. בסוף שנות התשעים נבחר לשמש כרב המועצה האזורית הגדולה בישראל מטה בנימין.

ביום כ"ג באלול תשס"ח התקיימו בחירות למועצת הרבנות הראשית כשהוא הגיע למקום הראשון עם 117 קולות מתוך 144 מצביעים, הראשון מבין המועמדים הספרדים והאשכנזים גם יחד‏‏[1].יש לציין שזה המספר הגדול ביתר שהושג למתמודד בגוף הבוחר של הרבנות הראשית מאז קום המדינה, רמז ליוקרה הרבה שחשים כלפיו רבני ישראל.