4,800
עריכות
ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
==חגיגת ל"ג בעומר אצל [[רבותינו נשיאנו]]== | ==חגיגת ל"ג בעומר אצל [[רבותינו נשיאנו]]== | ||
אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא | אצל אדמו"רי חב"ד, היה נחשב ל"ג בעומר כחג יוצא דופן משאר החגים, והתבטא ב[[הנהגות]] נדירות ושמחה מיוחדת, אחד המנהגים הנדירים שהחל כבר אצל [[הבעל שם טוב]], היה היציאה ל[[שדה]] עם החסידים. | ||
===[[אדמו"ר הזקן]]=== | ===[[אדמו"ר הזקן]]=== | ||
היציאה ל[[שדה]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] נוצלה לאמירת [[מאמרי חסידות]], ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: [[תקס"ב]], [[תקס"ד]], [[תקס"ו]] ו[[תקס"ט]], בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' [[פנחס רייזס]] שגם העלה את | היציאה ל[[שדה]] אצל [[אדמו"ר הזקן]] נוצלה לאמירת [[מאמרי חסידות]], ומתוך מה שהגיע לידינו והודפס, ישנם מאמרים מל"ג בעומר מהשנים: [[תקס"ב]], [[תקס"ד]], [[תקס"ו]] ו[[תקס"ט]], בשנה האחרונה, התלווה אליו חסידו ר' [[פנחס רייזס]] שגם העלה את ה[[מאמר]] ששמע על הכתב. | ||
===[[אדמו"ר האמצעי]]=== | ===[[אדמו"ר האמצעי]]=== | ||
החל משנת [[תקע"ד]] - (השנה בה התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]), חידש הרבי את קיום מנהג היציאה ל[[שדה]] בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר [[תש"י]] - [[תורת מנחם]] עמ' 60 - 61}}. | החל משנת [[תקע"ד]] - (השנה בה התיישב ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]), חידש [[הרבי]] את קיום מנהג היציאה ל[[שדה]] בל"ג בעומר, והיה נחגג אף בצורה יותר שמחה ומסודרת מבדורות הקודמים, אצל החסידים היה מקובל שיום זה הינו עת רצון נדיר לקבל מהרבי ברכות, ובעיקר לאלה הזקוקים לברכה להפקד בילדים{{הערה|לוח [[היום יום]] עמ' נה, שיחת ל"ג בעומר [[תש"י]] - [[תורת מנחם]] עמ' 60 - 61}}. | ||
התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית [[משקה]] ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]] ([[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר האמצעי]] לל"ג בעומר}}. | התנהלות החגיגה הייתה בעריכת סעודה קלה, שתיית [[משקה]] ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הרבי בעצמו לא היה נוטל ידיו לסעודה, אך היה שותה "משקה" (למרות שהרופאים אסרו עליו), באותה סעודה היה הרבי אומר [[מאמר]] חסידות, ומצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ולאחר סיום החגיגה עם הרבי, היו החסידים מטיבים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב{{הערה|[[לקוטי דיבורים]] עמ' 1045 - 1046}}{{הערה|ראה שיחת ל"ג בעומר [[תשי"א]] ([[תורת מנחם]] [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 95) אודות הקשר המיוחד בין [[אדמו"ר האמצעי]] לל"ג בעומר}}. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] הייתה [[התוועדות]] קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה [[ניגונים]] ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס ל[[התוועדות]] זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}}. | על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] הייתה [[התוועדות]] קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה [[ניגונים]] ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס ל[[התוועדות]] זו){{הערה|1=[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את אחד | [[אדמו"ר הרש"ב]] מינה את אחד מ[[חסיד|חסידיו]] שיקנה לזכותו את הדלקת המדורה, שהייתה נהוגה באותם ימים, בחברון, אך את ההדלקה במירון לא רצה לקנות{{הערה|אגרות קודש [[אדמו"ר הרש"ב]] חלק ג' עמ' יד}}. | ||
===[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ===[[אדמו"ר הריי"צ]]=== | ||
לא ידוע על תיאורים מיציאה ל[[שדה]] בתקופתו, אך היה עורך לפעמים [[התוועדות]] לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אף נתן | לא ידוע על תיאורים מיציאה ל[[שדה]] בתקופתו, אך היה עורך לפעמים [[התוועדות]] לבני ביתו והמקורבים, ולפעמים אף נתן ל[[חסידים]] [[מאמר חסידות]] ללמוד. | ||
===[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]=== | ===[[הרבי מלך המשיח שליט"א]]=== | ||
הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, ב[[הפצת המעיינות]] בפרט אצל ילדי ישראל, ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים. | הרבי הפך את ל"ג בעומר ליום של פעילות כבירה, ב[[הפצת המעיינות]] בפרט אצל [[ילדי ישראל]], ועורר לערוך בכל מקום ומקום תהלוכות וכינוסי ילדים. | ||
היו שנים בהם התוועד הרבי, בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות ([[תשי"א]], [[תשכ"ב]], [[תש"ל]], [[תשל"ה]], [[תשל"ז]], [[תשמ"ה]]). | היו שנים בהם [[ההתוועדות|התוועד]] [[הרבי]], בליל ל"ג בעומר או במוצאי, ובמהלכם אמר מאמר חסידות ([[תשי"א]], [[תשכ"ב]], [[תש"ל]], [[תשל"ה]], [[תשל"ז]], [[תשמ"ה]]). | ||
===תשכ"ב=== | ===תשכ"ב=== | ||
[[קובץ:ההתוועדות ל"ג בעומר תשכ"ב.jpeg|שמאל|ממוזער|ההתוועדות בתשכ"ב]] | [[קובץ:ההתוועדות ל"ג בעומר תשכ"ב.jpeg|שמאל|ממוזער|ההתוועדות בתשכ"ב]] | ||