31,714
עריכות
תהלים מ': הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביאורי החסידות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==ביאורי החסידות== | ==ביאורי החסידות== | ||
*'''אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו''' - חז"ל דורשים פסוק זה על יוסף הצדיק שהיה לו בטחון גמור בקב"ה, מלבד פעם אחת ש'פנה אל רהבים ושטי כזב' וביקש את עזרתו של שר המשקים, ועל זה נענש שהתווספו לו עוד שנתיים בבית האסורים. ואף שאצל אנשים רגילים, ואפילו אצל צדיקים כמו שאר השבטים אין זה נחשב לחטא שאדם עושה כלי בדרך הטבע לצד בטחונו בה', אצל יוסף מצד גודל מעלתו שעניני העולם לא תפסו אצלו מקום כלל, עצם זה שנתן חשיבות לעניני הטבע ונתן להם מקום היה נחשב ירידה וחטא לגביו ולכן נענש על כך{{הערה|ד"ה ומקנה רב תש"כ. לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 836.}}. | *'''אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו''' - חז"ל דורשים פסוק זה על יוסף הצדיק שהיה לו בטחון גמור בקב"ה, מלבד פעם אחת ש'פנה אל רהבים ושטי כזב' וביקש את עזרתו של שר המשקים, ועל זה נענש שהתווספו לו עוד שנתיים בבית האסורים. ואף שאצל אנשים רגילים, ואפילו אצל צדיקים כמו שאר השבטים אין זה נחשב לחטא שאדם עושה כלי בדרך הטבע לצד בטחונו בה', אצל יוסף מצד גודל מעלתו שעניני העולם לא תפסו אצלו מקום כלל, עצם זה שנתן חשיבות לעניני הטבע ונתן להם מקום היה נחשב ירידה וחטא לגביו ולכן נענש על כך{{הערה|ד"ה ומקנה רב תש"כ. לקוטי שיחות חלק ג' עמוד 836.}}. | ||
*''רבות עשית אתה ה' אלוקים, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר''' - כל הגילויים הללו שנחשבים ריבוי עצום, הם רק לגבינו ("אלינו") אבל לגבי הקב"ה אין הם נחשבים לריבוי כלל ("אין ערוך אליך"), ורק כאשר הקב"ה יורד ומצטמצם לעולמות באופן של 'אגידה ואדברה', אזי הם 'עצמו מספר'{{הערה|ד"ה היושבת בגנים תשמ"ח. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רכט.}}. | *'''רבות עשית אתה ה' אלוקים, נפלאותיך ומחשבותיך אלינו אין ערוך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר''' - כל הגילויים הללו שנחשבים ריבוי עצום, הם רק לגבינו ("אלינו") אבל לגבי הקב"ה אין הם נחשבים לריבוי כלל ("אין ערוך אליך"), ורק כאשר הקב"ה יורד ומצטמצם לעולמות באופן של 'אגידה ואדברה', אזי הם 'עצמו מספר'{{הערה|ד"ה היושבת בגנים תשמ"ח. ספר המאמרים מלוקט חלק ב' עמוד רכט.}}. | ||
*'''ותורתך בתוך מעי''' - המצוות הם המשכה אלוקית באופן מקיף, ואילו מעלת התורה היא שהיא חודרת באדם באופן פנימי ומתאחדת איתו באופן השלם ביותר{{הערה|תניא פרק ה'. ד"ה גן נעול תש"נ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז.}}. | *'''ותורתך בתוך מעי''' - המצוות הם המשכה אלוקית באופן מקיף, ואילו מעלת התורה היא שהיא חודרת באדם באופן פנימי ומתאחדת איתו באופן השלם ביותר{{הערה|תניא פרק ה'. ד"ה גן נעול תש"נ ספר המאמרים מלוקט חלק ד' עמוד רלז.}}. | ||
*'''בשרתי צדק בקהל רב''' - אצל משה רבינו גם נאמר 'ויקהל משה', אך אצלו זה היה כדי לתקן את הפירוד שנעשה על ידי [[חטא העגל]], מצד החסרון, ואילו בזמן דוד, שהיה בבחינת משיח כל ימיו, לא היה צורך בזה כדי לתקן את החסרון, אלא תוספת האחדות בכך שהקהיל את בני ישראל ולימד אותם תורה ("בשרתי צדק"), הוא תוספת של 'ועשה טוב' השפעת תכלית העילוי מלמעלה למטה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תש"כ.}}. | *'''בשרתי צדק בקהל רב''' - אצל משה רבינו גם נאמר 'ויקהל משה', אך אצלו זה היה כדי לתקן את הפירוד שנעשה על ידי [[חטא העגל]], מצד החסרון, ואילו בזמן דוד, שהיה בבחינת משיח כל ימיו, לא היה צורך בזה כדי לתקן את החסרון, אלא תוספת האחדות בכך שהקהיל את בני ישראל ולימד אותם תורה ("בשרתי צדק"), הוא תוספת של 'ועשה טוב' השפעת תכלית העילוי מלמעלה למטה{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקהל פקודי תש"כ.}}. | ||
==בניגוני חב"ד== | ==בניגוני חב"ד== | ||