4,800
עריכות
העדה החרדית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←יחסה עם חב"ד
תמים של הרבי (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==יחסה עם [[חב"ד]]== | ==יחסה עם [[חב"ד]]== | ||
מאז ועד היום חסידי חב"ד חברים בגופים ובארגונים הקשורים | מאז ועד היום [[חסידי חב"ד]] חברים בגופים ובארגונים הקשורים ל[[עדה החרדית]]. | ||
[[קובץ:צילום מסך 2022-06-15 175511.png|ממוזער|"עדה החרדית" ב[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]]]] | [[קובץ:צילום מסך 2022-06-15 175511.png|ממוזער|"עדה החרדית" ב[[כתב יד קודש]] של [[הרבי]]]] | ||
הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] ממנהלי כולל חב"ד, היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא [מזכיר בית הדין, כותב הפרוטוקולים והמכתבים] בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הגאון הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הגאון הרב [[יוסף צבי דושינסקי]]. | הגאון הרב [[אברהם חיים נאה]] ממנהלי [[כולל חב"ד]], היה חבר הנהלת העדה החרדית, ספרא דדיינא [מזכיר בית הדין, כותב הפרוטוקולים והמכתבים] בבד"ץ העדה החרדית, ובפועל היה יד ימינם של הגאב"ד הגאון הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] והגאב"ד הגאון הרב [[יוסף צבי דושינסקי]]. | ||
הגה"ח הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ממנהלי כולל חב"ד, היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. | הגה"ח הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] ממנהלי [[כולל חב"ד]], היה חבר במערכת הכשרות של העדה החרדית. | ||
ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], היו בקשר מיוחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. והגאון הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הגאון הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ. | ראשי העדה החרדית ובהם רבה של העדה, הרב [[יוסף חיים זוננפלד]], היו בקשר מיוחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]]. והגאון הרב [[יעקב יצחק ווייס]] גאב"ד העדה החרדית היה בקשרים עם [[הרבי]], וכן הגאון הרב [[מאיר ברנדסדורפר]] חבר הבד"ץ. | ||
גאב"ד העדה החרדית האחרון (לעת עתה לא מונה גאב"ד חדש אחרי פטירתו ב[[תשפ"ב]]), הוא הרב [[יצחק טוביה ווייס]] זצוק"ל אשר קשור עם חב"ד זה עשרות שנים, ואף זכה לעבור אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] האחרונה ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]], וקיבל את ברכתו בברכת "יאריך ימים על ממלכתו"{{הערה| הרב וייס היה גר באותה תקופה באנטוורפן שבבלגיה.}}. ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב [[משה שטרנבוך]] שקיים התכתבות עם הרבי. | גאב"ד העדה החרדית האחרון (לעת עתה לא מונה גאב"ד חדש אחרי פטירתו ב[[תשפ"ב]]), הוא הרב [[יצחק טוביה ווייס]] זצוק"ל אשר קשור עם [[חב"ד]] זה עשרות שנים, ואף זכה לעבור אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]] האחרונה ב[[כ"ו אדר ראשון]] [[תשנ"ב]], וקיבל את ברכתו בברכת "[[אריכות ימים|יאריך ימים על ממלכתו]]"{{הערה| הרב וייס היה גר באותה תקופה באנטוורפן שבבלגיה.}}. ראב"ד העדה החרדית כיום, הוא הפוסק הרב [[משה שטרנבוך]] שקיים התכתבות עם הרבי. | ||
הרב [[שלמה פפנהיים]] מראשי העדה החרדית זכה להיכנס ליחידות אצל הרבי וקיבל הוראות מיוחדות. היה בקשר ידידותי עם חסידי חב"ד{{הערה|בת דודתו היתה נשואה לר' זלמן דובין בן הרב [[מרדכי דובין]]}}. | הרב [[שלמה פפנהיים]] מראשי העדה החרדית זכה להיכנס ליחידות אצל [[הרבי]] וקיבל הוראות מיוחדות. היה בקשר ידידותי עם חסידי חב"ד{{הערה|בת דודתו היתה נשואה לר' זלמן דובין בן הרב [[מרדכי דובין]]}}. | ||
הרב [[מאיר דוד ברגמן]] מחשובי חסידי חב"ד בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית | הרב [[מאיר דוד ברגמן]] מחשובי [[חסידי חב"ד]] בירושלים הוא מראשי מערכת הכשרות של העדה החרדית ב[[ירושלים]] כיום. | ||
באחת | באחת מ[[חלוקת הדולרים]] עבר ראש עיריית [[בני ברק]] הרב משה אירנשטיין והתאונן שהמתנגדים משכנעים חנויות בבני ברק לעזוב את [[הכשר הרב לנדא]] לטובת הכשר העדה החרדית. בתגובה אמר הרבי שיש לדבר עם חברי הבד"צ על כך וציין שכמה מהם 'הולכים יחד עם ליובאוויטש', ואכן לאחר זמן מה חברי הבד"צ שמעו על כך והפסיקו לתת כשרות לחנויות באזורים שבהם הרב לנדא נותן הכשר, והמצב הוא כך עד היום. | ||
===מתחים=== | ===מתחים=== | ||
גישתה הייחודית של חסידות חב"ד בהנחיית הרבי לקרב כל [[יהודי]] באשר הוא, גם כזה שדעותיו ומעשיו רחוקים מדרך ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לא פשטה עדיין בחוגי העדה החרדית, מה שגרם לעיתים לחיכוכים ואי הבנות. בפרט באים הדברים לידי ביטוי אודות הנהגתו של הרבי ופועלם של חסידי חב"ד שבמקביל לשלילה תיאולוגית תקיפה של [[התנועה הציונית]] מקרבים גם את אלו שדוגלים בערכי הציונות ואף את אלו הנוטלים במפעליה חלק, לעיתים אף באו רבנים מהעדה החרדית לרבי ותמהו אודות קרבתו | גישתה הייחודית של [[חסידות חב"ד]] בהנחיית הרבי לקרב כל [[יהודי]] באשר הוא, גם כזה שדעותיו ומעשיו רחוקים מדרך ה[[תורה]] וה[[מצוות]] לא פשטה עדיין בחוגי העדה החרדית, מה שגרם לעיתים לחיכוכים ואי הבנות. בפרט באים הדברים לידי ביטוי אודות הנהגתו של [[הרבי]] ופועלם של [[חסידי חב"ד]] שבמקביל לשלילה תיאולוגית תקיפה של [[התנועה הציונית]] מקרבים גם את אלו שדוגלים בערכי הציונות ואף את אלו הנוטלים במפעליה חלק, לעיתים אף באו רבנים מהעדה החרדית לרבי ותמהו אודות קרבתו ל[[שז"ר]] ואף ליהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, [[הרבי]] הסביר שעלינו לקרב כל [[יהודים|יהודי]] באשר הוא, והם קיבלו את תשובתו בהבנה. | ||
==חיכוך בקשר למעמד הנחת אבן הפינה לדפוס יד החמישה== | ==חיכוך בקשר למעמד הנחת אבן הפינה לדפוס יד החמישה== | ||