4,723
עריכות
ים המלח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←מקורו בתורה
| שורה 2: | שורה 2: | ||
ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). | ים המלח מוכר כמקום הנמוך ביותר בעולם על פני היבשה (תואר זה הפך לאחד משמותיו של ים המלח). | ||
==מקורו בתורה== | ==מקורו בתורה== | ||
ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] פרק יד פסוק ג',{{ציטוטון|"עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר"{{הערה|בראשית יד,י}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|דברים ג,יז ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה''''{{הערה|דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|זכריה יד,ח.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|יחזקאל מז,ח,יב.}}. | ים המלח מוזכר לראשונה ב[[ספר בראשית]] פרק יד פסוק ג',{{ציטוטון|"עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח"}} כמקום בו התרחשה [[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]. הוא מופיע בשם "'''יָם הַמֶּלַח'''", המכונה גם "'''עֵמֶק הַשִׂדִּים'''" ("שִׂידִים" מלשון שיד או סיד, בהוראת [[זפת]] או [[אספלט|חימר]]). הכתוב מציין גם שבעמק היו "בארות בארות חימר"{{הערה|בראשית יד,י.}}. העמק היה בפינה הדרום מזרחית של האגן ושכנו בו הערים [[צוער (עיר מקראית)|צוער]], [[סדום ועמורה]] (בהן התרחש סיפור [[לוט]]). הים נזכר פעמים רבות כגבולה הדרומי מזרחי של ארץ ישראל{{הערה|דברים ג,יז ועוד.}}. הים נזכר במקרא גם בשם "'''ים הערבה''''{{הערה|דברים ג,יז יהושע ג,טז ועוד.}} ובשם "'''הים הקדמוני'''"{{הערה|זכריה יד,ח.}}, מלשון "קדם" ([[מזרח]]), מפני שהוא נמצא במזרח הארץ. בחזון [[אחרית הימים]] של [[יחזקאל הנביא|יחזקאל]], מנובא כי מי '''הימה''' (ים המלח) עתידים להירפא ולשמש בית חיות לדגים "כדגת הים הגדול רבה מאוד" מכוח המים שיצאו מתחת מפתן המקדש{{הערה|יחזקאל מז,ח,יב.}}. | ||
הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו{{הערה|בבלי שבת, קח, ב}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד. | הים נזכר בספרות ה[[תלמוד]]ית וב[[מדרש]]. הוא מוזכר בין שבעה הימים המקיפים את ארץ ישראל. החכמים מציינים את תכונותיו הרפואיות ואת הקביעה שאי-אפשר לטבוע בו{{הערה|בבלי שבת, קח, ב.}}. כמו כן במקומות רבים בתלמוד{{הערה|בפרט ב[[מסכת עבודה זרה]] (כ-10 אזכורים מתוך השאר).}} מוזכר ים המלח כמקום אידיאלי להשלכת דברים ה[[איסור הנאה|אסורים בהנאה]] ומיועדים לאיבוד. | ||
==בית חב"ד ים המלח== | ==בית חב"ד ים המלח== | ||