שינויים

הרב '''הרב אברהם דריזין''' ("ר'''(מאיוראברהם מאיארער")''' ([[ל' בתשרי]] [[תרס"א]] - [[– י' בניסן]] [[תנש"א]]), היה מחשובי חסידי חב"ד ומגדולי מתלמידי [[משפיעיםישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש|המשפיעיםישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש]] ב, מנהל [[רוסיההישיבות המחתרתיות|רשת הישיבות המחתרתיות תחת השלטון הסובייטי]], בוממייסדי ומנהלי [[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת חב"ד המרכזית בארץ ישראל]]. היה עמוד התווך של הישוב [[ארץ הקודשכפר חב"ד]] בעשור הראשון לקיומו ו[[ארצות הבריתשד"ר]]. היה המנהל הראשי של ו[[תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים המחתרתיות ברוסיהמשפיע]] ולאחר עלייתו לארץ הקודש, היה ממייסדי וממנהלי ב[[תומכי תמימים המרכזית לוד|ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ הקודשארצות הברית]].

===ילדותובברית המועצות=== ר' אברהם דריזין נולד וגדל בעיירה מיור (Miory) החסידית מַיוׄר שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו, הרב דובער ולאמו ואמו מרת יהודית. במיור התגוררו כשבעים משפחות [[יהודי]]ות ו[[גוי]] אחד בלבד. היהודים כולם היו חסידים, ואפילו [[בית כנסת]] '[[מתנגד]]י' לא היה בעיירה. זקניו, אבי אביו ואבי אמו, היו [[חסידי חב"ד]]. אחיו ואחיותיו, יהודה לייב, חיים יצחק וחיה שרה - נרצחו בימי [[מלחמת העולם השנייה]], על ידי הנאצים ימ"ש יחד עם משפחותיהם.

במשך השנים למד אצל שלושה מלמדים: אחד שלימדו גמרא; בתו של [[שוחט]] העיירה שלימדה אותו [[תנ"ך]], עברית, דקדוק וכתיבה; המורה השלישי היה גוי שלימד אותו רוסית ומתמטיקה. כשמלאו לו שתים עשרה שנים בגיל 12 נסע ללמוד בעיירה דרויא, דרויע הסמוכה למיור. שם למד ב'חדר' אצל [[מלמד]] שלימדו [[גמרא]], משם היה חוזר לביתו מספר פעמים בשנה.

בגיל ארבע עשרה, כשסיים את לימודו בדרויא, התלבט לאיזו [[ישיבה]] לנסוע על מנת להמשיך 14 סיים את לימודיו, האם לישיבה ליטאית, או לישיבה החבדי"ת בדרויע ונסע לישיבת [[תומכי תמימיםבליובאוויטש]] ששכנה באותה עת ב[[ליובאוויטש]]. הוריו התקשו להחליט לאיזה ישיבה לשולחו, מחמת חוסר ידיעתם את מצב הישיבות באותה עתמצוייד במכתב המלצה מרבה של דרויע. אחיו שהיה מבוגר ממנו, היה ירא שמים, אך לא למד בישיבה. הוא סיים גימנסיה רוסית ועסק במסחר. והוא החליט שר' אברהם צריך לנסוע ל[[ליובאוויטש]]בין הבודדים שהצליח להתקבל לישיבה מתוך עשרות רבות של נערים שבאו להירשם.

===בליובאוויטש=== ר' אברהם סיפר שכנכנס לראשונה ל'[[זאל]]' הישיבה, ראה את הבחורים עם [קובץ:אברהם דרייזין.jpg[זקן|שמאל|ממוזער|250px|הרב דריזיןזקן "שלם"]]ר' אברהם נסע לליובאוויטש מצויד במכתב המלצה מרבה של דרויא. בבוקר הגיע לעיירה רודניא, ומשם לליובאוויטשוהם לבושים בבגדים עלובים ובלויים, הדבר הבהילו ועשה עליו רושם רע והחליט בליבו לחזור לביתו, אך העובדה שהיה מבין הבודדים שהתקבלו לישיבה מנעה ממנו לעזוב מיידים והחליט להישאר מעט בישיבה.

בשבת הבאה נכנס ר' אברהם התקבל בשעת הצהריים ל'זאל', ובראותו את [[תלמוד תורהעבודה|חדריםהבחורים ה'עובדים']]מתפללים, לשיעורו של ר' ומנגנים בדביקות [[ניגונים חב"דיים|ניגונים שובי לב]] החליט להישאר ב[[יחיאל קומיסרליובאוויטש]].

לנערים בגילו לא הייתה פנימייה. מי שהיה בידו כסף ששלחו לו הוריו, היה מסתדר איכשהו. אבל מי שלא היה לו כסף, נאלץ 'לאכול ימים' (לאכול אצל תושבי בשנת [[תרע"ח]] גלתה הישבה בשל מלחמת העולם הראשונה מהעיירה [[ליובאוויטש, כל יום בבית אחר). הוריו שלחו לו בכל חודש 6 רובל, (סכום גדול באותם הימים) בכסף זה שכר חדר, יחד עם עוד נערים ספורים, בביתה של אלמנה מבוגרת, בשם פייגא ריישא. יחד אתם היה ישן בחור מבוגר, ששימש כ]] לעיר [[משגיחקרמנצ'וג]].

מצב זה נמשך עד מלחמת העולם הראשונה, אז נותק כל אזור מיור מרוסיה וסופח לבשנת [[פוליןתר"פ]], מסך שנת חייו האחרונה בעלמא דין של ברזל הבדיל בינו לבין משפחתו[[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נסע לקראת [[חודש תשרי]] ב[[מסירות נפש]] יחד עם חבריו אל הרבי. כמובן שהתמיכה שהיה מקבל מהוריו פסקה מלהגיע והוא נאלץ לעזוב את האכסניה. אז עבר ללון על ספסל בבית הכנסת שבליובאוויטש ו'אכל ימים' אצל בעלי בתים בליובאוויטשבבואו ל[[רוסטוב]] (שם שהה אדמו"ר הרש"ב בעת המלחמה) אמר לו הרבי "צריכים להתנהג כמו אברהם אבינו; לא צריכים לחפש מסירות נפש".

מאוחר יותר עלה ל'שיעורים'בשנת [[תרפ"ד]] נשא את לאישה את מרת שטערנא שרה, לשיעורו בתו של החסיד [[שמואל ניסנוביץזלמן משה היצחקי|ר' שמואל בער בוריסובזלמן משה היצחקי]]. קודם לכן מונה לשמש כ[[מגיד שיעור]] בישיבה ב[[נעוול]].

עברו שלוש שנים לשהותו בליובאוויטש, ורק אז התירה לו ההנהלה לנסוע לביתו במיור (בימים ההם נפתח הגבול עם פולין, והייתה אפשרות לבקר במיור)בשנת [[תרפ"ח]] התמנה ר' אברהם למנהל הכללי של [[ישיבות תומכי תמימים|ישיבות תומכי תמימים ברחבי ברית המועצות]].

לאחר שחזר לליובאוויטש וסיים את ה'שיעורים' עבר ללמוד בישיבת בשנת [[תומכי תמימים שעדריןתרצ"ה]], שהייתה ישיבה לצעירים. שם התחיל ללמוד לבדהתהדקה טבעת החנק סביב ר' אברהם ונאלץ לעזוב את תפקידו. בישיבה בשעדרין למד אצל הביתו בעיר [[משפיעמוסקבה]] ר' הפך למוקד של הצלת נפשות וכתובת ל[[שאול דב זיסליןחסידי חב"ד]]באזור.

עם פרוץ באותה התקופה עצרה [[קומוניסטים|המהפכה הקומוניסטיתהמשטרה החשאית]] בשנת [[תרעחסדים רבים והואשמו בהשתייכותם ל'ארגון דריזין', שלטענתה זה "ארגון של צעירים יהודיים דתיים החותרים תחת השלטון הסובייטי בכדי להפילו". אחד מן החסידים היה ר' יעקב מאסקאליק הי"ח]], ירדה הישיבה למחתרתד שנשפט על עוון זה ונשלח לקזחסטן, והוא עבר יחד איתה לעיירה [[קרמנצ'וג]]ומקום קבורתו לא נודע.

===עסקנות===[[קובץ:מאיור.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לאחר מספר שנים מצא ר' אברהם מאיור (דריזין) נראה במרכז בהתוועדות]]שש שנים מאוחר יותר בשנת שוטר יהודי שהסכים תמורת תשלום ללוותו ל[[תרפ"דסמרקנד]], התמנה למגיד שיעור בישיבה ב[[נעוועל]], שם גם [[נישואין|נשא]] את בתו של ה[[משפיע]] הרב [[זלמן משה היצחקי]]. במשך שנים אלו נכנס יותר ויותר בעול ההנהגה הציבורית, וכאשר המנהל הכללי של רשת הישיבות המחתרתיות הרב [[יחזקאל פייגין|יחזקאל (חאטשע) פייגין]] עזב את גבולות רוסיה (בשנת [[תרפ"ח]], התמנה הרב דריזין למחליפו, ונחל הצלחה רבה בפעולותיוכשכלפי חוץ נראה כמובילו למעצר.

בתפקידו זה המשיך בבסיום [[מסירות נפשמלחמת העולם השנייה]] עד לעלייתו לארץ הקודש בשנת , נוצרה הזדמנות לצאת מ[[תש"חברית המועצות]], שם התמנה למנהלה הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים לודיציאת רוסיה תש"ו|תומכי תמימים המרכזית לודבאמצעות דרכונים פולנים מזוייפים]], בנוסף לתפקידו כ[[משפיע]]וכך צלחו ר' אברהם ומשפחתו לצאת מרוסיה.

לאחר אחת עשרה שנים בהם היה מעמודי התווך של הישיבה, בשנת [[תשי"ט]] עבר להתגורר בשכונת [[קראון הייטס]] בסמיכות ל{{ה|רבי}}, שם עסק בעבודת התפילה, ושימש ככמו רוב משפחות החסידים שנלמטו מרוסיה שהו תקופה ב[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים 770פוקינג|תומכי תמימים המרכזית ב-770]], וכ[[משפיע]] בקהילה וב[[ישיבת הדר התורהמחנות הפליטים שבגרמניה]], עד לפטירתו ב[[י' ניסן]] [[תנש"א]]ומשם התפזרו ברחבי העולם.

לאחר פטירתו, הקים בנו הנגיד החסידי הרב [[שלום בער דריזין]] מספר מפעלים על שמו ולעילוי נשמתו, ביניהם בזמן שהות ר'[[קרן חסדי אברהם]]במחנה 'פוקינג' ובנין עסק רבות בהדפסת [[אש"ל הכנסת אורחים|'אש"ל אברהם ושרה'חסידות]],.

== נוסע לרבי לתשרי במסירות נפש =בארץ הקודש===לאחר פרוץ המהפכה הקומוניסטית השתוללו בבשנת [[תש"ט]] ע"פ הוראת [[רוסיהאדמו"ר הריי"צ]] כנופיות בכל מקום, הייתה סכנה אמתית לנסוע לרביעלתה בראשות ר' אברהם קבוצת חסידים [[ארץ הקודש]] והתיישבה בכפר חב"ד. פלוגות של פורעי חוק, ארבו בדרכים לאזרחים תמימי דרך, כאשר הקרבן העיקרי והראשוני היו היהודים. אזרחים נמנעו לנסוע בשל הפחד ששרר בדרכים בינעירוניות או ברכבות. למרות הכל, היו  עם בואו לארץ ר' אברהם החל לשמש כ[[חסידיםראש ישיבה|מנהל הרוחני]] ושל ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית לוד|'תומכי תמימים' המרכזית בארץ ישראל]] שהרהיבו עוז בנפשם ונסעו להסתופף במחיצת ששכנה בעיר [[אדמו"לוד]]. בנוסף לניהול הרוחני של הישיבה דאג ר' אברהם, יחד עם ר הרש"ב' [[אפרים וולף]] לצורכיהם הגשמיים של התלמידים. באותם ימים למדו בישיבה כ-300 תלמידים, כשעשרות נערים [[תימן|עולי תימן]] שהתגורר בהשתלבו בישיבה עד כדי כך שנחקק בתיאורה של הישיבה שהיא מיועדת "לעולי רוסיה ותימן". בעשור הראשון להקמת [[רוסטובכפר חב"ד]]היה ר' אברהם אחד הדמויות המרכזיות בכפר. ר' אברהם, שלמד באותה תקופה היה מתוועד שעות ארוכות עם תושבי הכפר בכל שבת ומועד חסידי.  ב[[קרעמנצ'וגחג הסוכות]], היה ר' אברהם [[נסיעה לרביהתוועדות|נסע לרבימתוועד]] לקראת כמעט ברצף במשך כל ימי החג. ר' אברהם היה נכנס ל[[תשריסוכה]] בלילה הראשון של החג והיה יוצא ממנה ב[[תר"פשמחת תורה]]. לימים סיפרלהתוועדויות אלו באו יהודים מכל קצוות הקשת התורנית, אישי ציבור חברי כנסת שאינם שומרי מצוות היו באים ומתרפקים על זכרונות בית אבא בתיאור שכתב שמואל אבידור בשנת תשט"ז בעיתון הצופה:  '''''"לא כל הבאים להתיישב בכפר חב"ד שווים לתורת החסידות. יש יהודים תלמידי חכמים כדגומת ר' אברהם מאיורער...הוא "התעורר בי הרצון להיות אצל הרוח החיה" בכל הנוגע לעסקי חסידות בכפר. אין לך 'יום זיכרון' ו'יום הילולא' חסידי־חב"די, שאין ר' אברהם חוגג אותו ב'פארבריינגעניש' עד אור הבוקר, הוודקא נשפכת אז כמים וכך גם משתפך לבו של ר' אברהם, המחליף חליפות ניגון בקטע תורה, קטע תורה בניגון, ובין זה לזה כוסית של משקה; וכשר' אברהם יושב ב'פארברייענגעניש' מי לא יבוא עימו?"''''' ===בארצות הברית===בשנת [[אדמותשי"ח]] אילצו קשיי הפרנסה את ר הרש"' אברהם ומשפחתו לעזוב את הארץ, וקבעו את מושבם ב[[קראון הייטס|הרבישכונת קראון הייטס]]. נסעתי בדרך לא דרך שנמשכה מספר ימים, עד שלאחר ניסים רבים הגעתי בשלום לרוסטובכך החל ר' אברהם לשבת בחצר הרבי ולהיות במחיצתו. כשנכנסתי ל לפרנסתו החל ר'אברהם לשמש כ[[יחידותשד"ר|'שלוחא דרבנן']]של [[תומכי תמימים המרכזית - 770|ישיבת תומכי תמימים המרכזית ב770]].  ר' אמר לי הרבי: "צריכים להתנהג כמו אברהם היה נוסע לערים ברחבי [[אברהם אבינוארצות הברית]] - לא צריכים לחפש . את מרבית שעות היום הקדיש ל[[מסירות נפשתפילה]]!"{{הערהו[[לימוד תורה|1=ללימוד]] ושאר הזמן השפיע על היהודים עימם בא במגע. בשנת [[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=24179 ליובאוויטש במהפכה / היסטוריה חבתשמ"ה]] מונה ר' אברהם ע"דיתפ הוראת הרבי לשמש [[שלושת הרועים|כמשפיע בקראון הייטס]] {{אינפו}}}}.