מנחם מענדל גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
הרב '''מנחם מענדל גולדברג''' הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] לבעלי תשובה
הרב '''מנחם מענדל גולדברג''' הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] לבעלי תשובה


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בארץ הקודש באיסרו חג הפסח תשל"ו, לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] ולאימו מרת שרה בת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].
נולד ב[[איסרו חג הפסח]] [[תשל"ו]], לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] ולאימו מרת שרה בת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]].


בשנת תשל"ח בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר מגדל העמק, על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר.
בשנת [[תשל"ח]] בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר.


בשנת תשמ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד
בשנת [[תשמ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]].


בשנת תשנ"ב למד בישיבת תומכי תמימים מגדל
בשנת תשנ"ב למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]].


בשנת תשנ"ג כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל תשובה חיובית, הגיע בחודש כסליו ולמד עד סוף השנה בישיבת תומכי תמימים במוריסטאון
בשנת [[תשנ"ג]] כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה חיובית, הגיע ב[[חודש כסליו]] ולמד עד סוף השנה בישיבת [[תומכי תמימים במוריסטאון]].


בשנת תשנ"ד נכנס ללמוד באהלי תורה.  
בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד ב[[אוהלי תורה (ישיבה גדולה)|אוהלי תורה]].


בשנת תשנ"ו היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן הלוי פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון ''[[דעם רבינס קינדער]]'' ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה.
בשנת [[תשנ"ו]] היה אחראי יחד עם חבריו, [[בן ציון ראובן פייפ]], ו[[שלום היידינגספלד]], על הוצאת הגליון ''[[דעם רבינס קינדער]]'' ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה.


בשנת תשנ"ז נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, בינהם הת' [[לוי דייטש]] ע"ה בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' שלום בער שפירא, בן הרב [[נחמן שפירא]].
בשנת [[תשנ"ז]] נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' [[לוי דייטש]] בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' [[שלום בער שפירא]], בן הרב [[נחמן שפירא]].


בשנת תשנ"ח החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים בטורונטו, בתור מגיד שיעור בחסידות.
בשנת [[תשנ"ח]] החל לעבוד בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]], בתור מגיד שיעור ב[[חסידות]].


נישא ב[[ט"ו באב]] [[תש"ס]] לרעייתו מרת הינדא בת הרב [[יקותיאל פרקש]].
נישא ב[[ט"ו באב]] [[תש"ס]] לרעייתו מרת הינדא בת הרב [[יקותיאל פרקש]].


אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק (של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]])
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] (של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]).


לקראת שנת הלימודים תשס"ד יצא לשליחות במוסקבה על מנת לשמש בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] בעיר, המיועדת בעיקרה לבעלי תשובה.
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] יצא לשליחות ב[[מוסקבה]] על מנת לשמש בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] בעיר, המיועדת בעיקרה ל[[בעלי תשובה]].


בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד הירחי כלה שבמחנה גן ישראל בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות.
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] שבמחנה [[גן ישראל]] בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות.


==משפחתו==
==משפחתו==

תפריט ניווט