תומכי תמימים אלעד: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
←‏היסטוריה: הוספתי תוכן
(←‏היסטוריה: הוספתי תוכן)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 23: שורה 23:
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.
בתחילה למדו ה[[תמימים]] ב[[בית כנסת]] חב"ד בעיר, וישנו בדירות שכורות.


הישיבה סבלה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד העירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח ל[[ישיבה]] ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל והפנימיות.
בתחילה סבלה הישיבה מקשיים שונים, בעיקר מחמת אפליה לרעה מצד גורמים שונים בעירייה וחוסר התחשבות בהתפתחות המהירה של הישיבה. בשנת [[תשס"ד]], אחרי מלחמות פוליטיות והפעלת לחץ רב הקצתה העירייה שטח לישיבה ברחוב יוחנן בן זכאי, בקריית החינוך שבעיר. בשטח הישיבה הוקמו מספר קראוונים שהכילו את ה[[זאל]], כיתות הלימוד, חדר האוכל, הפנימיות והמשרדים.


בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, הזאל משמש כחדר אוכל, כך שבזמן האכילה גם כן אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.
בחודש תשרי תשפ"א החלו בבניית מבנה קבע לישיבה{{הערה|[https://chabad.info/news/630970/ היסטוריה: הנחת אבן פינה לישיבת תות"ל באלעד] באתר {{אינפו}}.}}. לצורך כך צמצמו את מבני הקראוונים לחצי משטח הישיבה, כשהזאל משמש כחדר אוכל, כך שגם בזמן האכילה יש אווירת לימוד באוויר, ובחצי השני החלו בבניה אינטנסיבית של שני בנינים בגובה שני קומות אשר גשר יעבור ביניהם. בחודש סיוון תשפ"א הישיבה פתחה בקמפיין התרמה לצורך השלמת המבנה החדש, כשבאמצעותו הותרמו כ-1,660,000 ש"ח.


בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד והחלו הלימודים בו. חדר האוכל והפנימייה עדיין שוכנים בקראוונים שעברו חידוש ושיפוץ לקראת שנת הלימודים תשפ"ג. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח.  
בח"י אלול תשפ"ב נערך מעמד קביעת מזוזה לקמפוס הישיבה הכולל את הבניין הראשון שבו נמצאים הזאל וכיתות הלימוד, והבניין השני הכולל את משרדי ההנהלה, אוצר הספרים המוגדל וחדר ניגונים ייחודי. במהלך השנה נערכו מספר אירועים של "[[חנוכת הבית]] כמו אירוע מיוחד לבוגרים ב[[כ"ד טבת]].  


ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, פתחה צוות הישיבה לשיעור א' שתי כיתות בעיונא.
לקראת שנה"ל תשפ"ג ערכה הישיבה שיפוץ מאסיבי של חדר האוכל שנבנה מחדש ושל קראווני הפנימיות שהוכפלו בגודלם וכמו כן בהוספת מספר חדרים. הנהלת הישיבה מתכננת לבנות בעתיד שתי קומות נוספות מעל הזאל לפנימייה ובניין נוסף לחדר אוכל ומטבח. בחורף תשפ"ד נערך אירוע של הנחת אבן הפינה בהשתתפות עת חפירה של הרבי, לבנייני הפנימייה אשר מתעדים לבנות בקרוב.
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות.
 
בסוף חורף תשפ"ד ערכה הישיבה בניהול המנהל גשמי ר' משה פולק שיפוץ לחצר הישבה הכוללת משטחי דשא, הצללה, מקומות ישיבה, תאורת לילה ואף מזרקה לנוי.
 
ברוב שנות הישיבה היו בכל שיעור כיתה אחת בלבד. לאור כך שהישיבה נכנסה לקמפוס החדש, החלה לקבל הישיבה שתי כיתות לשיעו א'.
 
תלמידי הישיבה יוצאים מידי יום שישי ל[[מבצע תפילין]] בערים [[פתח תקווה]], [[ראש העין]] ושוהם הסמוכות. כמוכן כן למסיבות שבת בעיר אלעד ל"[[הקהלת קהילות]]" וכן לתוכנית לימוד לבני הישיבות "לב לדעת" בלילי שישי.


נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-90 תלמידים.
133

עריכות

תפריט ניווט