33,627
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
{{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' [[סיון]], לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. | {{חגים ומועדים}}חג השבועות חל ביום ו' [[סיון]]. למרות שמתן תורה התקיים ביום ז' [[סיון]], לאחר שמשה רבינו הוסיף יום אחד מדעתו, למרות זאת נקבע החג לו' סיון, היום בו נועד להיות קבלת התורה מלכתחילה. | ||
לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת. | לחג מספר שמות: חג השבועות, חג הביכורים, עצרת. | ||
שורה 16: | שורה 17: | ||
'''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | '''פנימיות:''' קיום התורה והמצוות צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכוחות הנפש דשכל ומדות. כל וה — גם הכוחות — הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התורה והמצוות צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15885&hilite=a274d2de-236f-4aa8-a049-7c9a884f04ca&st=%u05d7%u05d2+%u05d4%u05e9%u05d1%u05d5%u05e2%u05d5%u05ea שערי המועדים לחג השבועות עמ' קכד (עמ' 115)]</REF> | ||
==מוצאי חג השבועות== | |||
מוצאי חג השבועות חל בארץ ישראל ביום ז' בסיון, ובחוץ לארץ ביום ט' בסיון. יום זה הינו כיום חג, ואסור להתענות בו. | |||
על פי הסבר [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]]<REF>סימן תצ"ד סעיף י"ט.</REF> הטעם לכך הוא מכיון שלדברי [[בית שמאי]] אסור היה להקריב עולות ראיה ביום טוב עצמו מכיו שאין בהן צורך אוכל נפש, ולכן אסור לחל עליהם את יום החג, ועל אף שההלכה היא כבית הלל, בדבר זה נהגו הם כבית שמאי וכן נהגו כל ישראל. | |||
מקורו של [[רבינו הזקן]] אינו ברור, ו[[הרבי]]<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15916&hilite=84270edb-112e-442b-a7bd-555e1846a07f&st=%D7%A8%D7%91%D7%99+%D7%98%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%9F&pgnum=36 לקוטי שיחות חכ"ח עמ' 24 (36)]</REF> מסביר כי מקורו היא מהגמרא<REF> חגיגה יח א.</REF> שם מובא כי [[רבי טרפון]] אסר להספיד ביום זה, ומכך מוכח שבית הלל גם כן נהגו לטבוח ביום זה, שלולא כן לא היה רבי טרפון פוסק כבית שמאי. | |||
לפי שיטת התוס' רי"ד הסיבה לכך שטבחו ביום זה הינו מפני שלא הספיקו להקריב את כל קרבנות הראיה בחג השבועות עצמו, ולא מפני שלא שחטו אותם, אם כי מלשון אדה"ז משמע שבית הלל נהגו כבית שמאי מפני סיבה הלכתית, ולא מכורח המציאות. | |||
הסיבה לכך שאדה"ז אינו מקבל את שיטת התוס' רי"ד היא, מכיון שלא מסתבר שמפני דבר שנעשה מכורח המציאות יהפך יום זה ליום חג. | |||
== קישורים == | == קישורים == | ||
שורה 23: | שורה 32: | ||
*[[תורה]] | *[[תורה]] | ||
*[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | *[http://video.chabad.info/newvideo/video.php?id=1475 הרבי מחלק כוס של ברכה במוצאי חג השבועות] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:חגים וזמנים]] | [[קטגוריה:חגים וזמנים]] |