1,756
עריכות
תהלים ל"ח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
== ביאור רבותינו נשיאנו == | == ביאור רבותינו נשיאנו == | ||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה. | [[אדמו"ר הזקן]] מבאר{{הערה|ספר המאמרים אדמו"ר הזקן תקס"ג, חלק ב', עמ' תק"ו ואילך}}, ש[[נשמות ישראל]] נקראו "ראש", ש"ישראל" זה אותיות "לי ראש", שכל הנבראים נבראו מבחינת הדיבור של הקב"ה, אך [[נשמות ישראל]] נעלים מכל, ונמשכו מבחינת מחשבה. | ||
וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה. | וזה ביאור הפנימי של "כי עוונתי עברו ראשי": כאשר יהודי מתבונן ב[[אלוקות]], אז הוא נמצא בבחינת ראש, ולכן גם יאהב את ה'. וכמו שמבואר ב[[חסידות]], שהציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", אינו על עצם האהבה, אלא על התבוננות המביאה לידי [[אהבת ה']]. ולכן נשאלת השאלה: למה הציווי נאמר בלשון "ואהבת" ולא "והתבוננת"? והביאור בזה: בגלל ש"נשמות ישראל עלו במחשבה" ונקראים בנים לה', אזי יש לכם כבר אהבה טבעית להקב"ה, כמו אהבה בין הבן לאב, רק שהבן צריך לגלה את זה בהעלם, וכך [[נשמות ישראל]], כשהם מתבוננים ב[[גדולת ה']] הם זוכים להגיע לידי [[אהבת ה']], ולכן נאמר דווקא "ואהבת" ולא "והתבוננת", שאנו רק צריכים לגלות את האהבה על ידי [[התבוננות]], ולא להוליד אהבה חדשה. | ||
אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית. | אך כאשר אדם עובר עבירות, נעשה אצלו העלם והסתר כך שמגיע ל[[טמטום הלב]] והמוח. והתיקון לזה, ש"אין עומדים להתפלל אלא מתוך כבד ראש", וכפירוש [[רש"י]] "הכנעה ושפלות", ויתבונן במצבו אליבא דנפשיה, יראה שעל ידי עוונותיו נגרם לו מצב של כובד ראש, ויבוא לידי הנכעה ושפלות, וכך יסור העלם והסתר מן נפשו האלוקית{{הערה|מאמר ד"ה כי תשא ה'תשי"ג}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 75: | שורה 75: | ||
{{מזמורי ספר התהלים}} | {{מזמורי ספר התהלים}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:תהלים|לח]] | [[קטגוריה:תהלים|לח]] | ||