39,916
עריכות
רבי טרפון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
הי' גדול בענקים והוא נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].</REF>. | הי' גדול בענקים והוא נקרא בפי חז"ל בשם "אביהם של כל ישראל" <REF>גמ' מס' [[מגילה]].</REF>. | ||
נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי בית שני, ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. | נמנה בדור השני לתנאים, הוא נולד בסוף ימי [[בית שני]], ורוב ימיו היו בתקופה שאחרי חורבנה. | ||
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. | הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא. | ||
הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד [[תורה]] מפי התנא רבן [[יוחנן בן זכאי]]. הי' בזמן הבית, | הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד [[תורה]] מפי התנא רבן [[יוחנן בן זכאי]]. הי' בזמן הבית, ולרוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר "הגדול" בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבא בן יוסף. | ||
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך.</REF>, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו. | היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך.</REF>, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות. | יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות. | ||
ציונו הק' שאושר ע"י גדולי עולם<REF>כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל | ציונו הק' שאושר ע"י גדולי עולם<REF>כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה'שפתי צדיקים', בעל ה'מסעות ארץ ישראל', בעל ה'יחוס אבות' זצ"ל ועוד.</REF> נמצא בין עיה"ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא' בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו. | ||
=== רבי טרפון באור החסידות == | === רבי טרפון באור החסידות == | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
"והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה. | "והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה. | ||
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של | וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של ה[[נשמה]] למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו [בשינוי טבעה]. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה. | ||
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" <REF>בראשית מ"ט, כ"ז.</REF>, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף <REF>ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.</REF>, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש | ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" <REF>בראשית מ"ט, כ"ז.</REF>, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף <REF>ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.</REF>, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש'חוטפים' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה. <REF>[[ספר השיחות]] [[תש"נ]] חלק ב' עמוד 511.</REF>. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | [[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]] | ||