רבי טרפון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 65 בתים ,  29 באפריל 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף.  
ה[[תנא]] האלוקי רבי '''טרפון''' הכהן, היה רבם של התנאים רבי יוסי הגלילי ורבי עקיבא בן יוסף.  


שורה 8: שורה 7:
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא.  
הוא היה מראשי החכמים בדורו, יחד עם חביריו התנאים רבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע בן חנניא.  


הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד תורה מפי התנא רבן [[יוחנן בן זכאי]]. הי' בזמן הבית, ועפ"י רוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר "הגדול" בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבא בן יוסף.
הי' עשיר מופלג, וארוך [גבוה] בדורו, ויש לומר שלמד [[תורה]] מפי התנא רבן [[יוחנן בן זכאי]]. הי' בזמן הבית, ועפ"י רוב נחלק עם התנאים רבי אליעזר "הגדול" בן הורקנוס ורבי יהושע בן חנניה ותלמידם רבי עקיבא בן יוסף.


היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך.</REF>, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.
היה מראשי המדברים הזקנים, והוא הי' גם בזמן שהורידו את התנא רבן גמליאל דיבנה מהנשיאות <REF>עי' ברכות דף כ"ז ואילך.</REF>, והי' לו בן, רבי שמעון בן טרפון שמו וגם בת היתה לו.
כשמתה אשתו אמר לאחותה של אשתו "הכנסי וגדלי בני אחותך".


יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.
יש מחשיבים אותו כאחד מעשרה הרוגי מלכות.


ציונו הק' [שאושר ע"י גדולי עולם כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל ה"שפתי צדיקים", בעל ה"מסעות ארץ ישראל", בעל ה"יחוס אבות" זצ"ל ועוד] נמצא בין עיה''ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה"אדרא", בראש ההר ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.
ציונו הק' [שאושר ע"י גדולי עולם כהגה"ק רבי סלמאן מוצפי בעל השפתי צדיקים, בעל המסעות ארץ ישראל, בעל היחוס אבות זצ"ל ועוד] נמצא בין עיה"ק [[צפת]] ל[[מירון]], בדרך עפר משמאל למערת ה'אדרא" בראש ההר, ועץ גבוה מתנוסס ליד הציון ומחפה בענפיו עליו.


=== רבי טרפון באור החסידות ==
=== רבי טרפון באור החסידות ==
שורה 22: שורה 19:
השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...
השם "טרפון" זהו שם בלע"ז, לא ב[[לשון הקודש]], ועל כרחך שהוא הי' נקרא בשם זה, וכך הוא נקרא גם ב[[משנה]], משום שהשם קשור באופן עבודתו...


"והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה... שם בלשון הקודש לא היה כולל בהכרח את העבודה של שינוי הטבע, בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו [בשינוי טבעה]. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.
"והנה, שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלשון הקודש מורה על סדר [[עבודה]] על דרך הרגיל, ב[[קדושה]]. ואילו שמו של תנא [וכיוצא בזה] בלע"ז, בלשון האומות, מורה על סדר עבודה שלא על דרך הרגיל, על דרך עבודת ה[[תשובה]], ההופכת את הלע"ז לקדושה, השם בלע"ז נהיה שמו של תנא האומר דברי תורה המובאים במשנה.
 
וההסבר: שם בלשון הקודש אינו כולל בהכרח את העבודה של שינוי ה[[טבע]], בדוגמת הנהגתו של יהודי בד' אמות של קדושה, או העבודה של הנשמה למעלה - שבהיותה במקומה האמיתי, מקום הקדושה, אין לדעת אם זוהי עבודה אמיתית, בכח עצמו [בשינוי טבעה]. מה שאין כן השם רבי טרפון מורה שעבודתו כוללת גם את הירידה למקום שאינו קדושה מצד עצמו, ושם עושים עבודה אמיתית, היפך הטבע, להפכו לקדושה.


ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" </REF>בראשית מ"ט, כ"ז.</REF>, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף <REF>ראה לק"ש חכ"ה עמ' 275</REF>, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש''חוטפים'' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה''. <REF>ספר השיחות תש"נ חל' ב' עמוד 511</REF>.
ענין זה גם בשם "טרפון" עצמו, "טרפון" הוא גם אותיות "טרף", על דרך "בנימין זאב יטרף" <REF>בראשית מ"ט, כ"ז.</REF>, המורה על עבודה של חטיפה בניגוד לרצון הנחטף <REF>ראה [[לקוטי שיחות]] חכ"ה עמ' 275.</REF>, שזוהי עבודה אמיתית, עד לשלימות בזה - עבודת התשובה, ש''חוטפים'' את ניצות הקדושה המצויים ברשות הקליפה ומעלים אותם לקדושה''. <REF>[[ספר השיחות]] תש"נ חל' ב' עמוד 511.</REF>.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בחסידות חב"ד]]
39,916

עריכות

תפריט ניווט