קונטרס אחרון - פרק א': הבדלים בין גרסאות בדף

{{פרק תניא|פרק=א'|טקסט הפרק="קונטרס אחרון על כמה פרקים עיין בלק"א ח"א פ"מ:  

להבין איך הקורא ב[[סיפורי מעשיות שבתורה]] הוא מקושר ב[[חכמה עילאה]] על פי מה שנאמר בכוונות דט"ז ע"ב כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון למעלה כו' וכן יש לומר בהרהור באותיות הכתובות. אבל ה[[דבור]] יש לומר דבוקע וסליק ל[[אצילות]] ממש או ל[[בריאה]] ב[[דחילו ורחימו]] שכליים או ל[[יצירה]] ב[[דחילו ורחימו]] טבעיים וב[[מקרא]] סליק מעולם הזה ל[[עשר ספירות]] ד[[עשיה]] משום דבקע אוירין וכו'. מה שאין כן בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו וכו'. ומה שנאמר ב[[זהר]] ח"ג דק"ה דהרהור לא עביד מידי כו' והיינו אפילו לטב ע"ש ובדל"א ע"ב יש לומר דהיינו לאתערא לעילא שיומשך משם לתתא רק מחשבתו נשארה שם ומוסיפה שם אור גדול בתוספת וריבוי האור ב[[אצילות]] על ידי [[מקרא]] ו[[מצות]] מעשיות שב[[עשיה]] שעיקר היחוד הוא למעלה רק הפירות בעולם הזה על ידי המשכת אור מעט מזעיר למטה על ידי ה[[דבור]] ו[[מעשה]] מה שאין כן ב[[הרהור]] לא נמשך כלום ולכן לא יצא ידי חובתו מה שירדה [[נשמה|נשמתו]] לעולם הזה רק להמשיך אורות עליונים למטה כמ"ש ב[[עץ חיים]] שכ"ו להמשיך אור אבל להעלות ממטה למעלה הוא דוקא על ידי מחשבה טובה דבלא [[דחילו ורחימו]] לא פרחא לעילא וכמו שנאמר בשער הנבואה פ"ב והמחשבה טובה כו' ומה שנאמר דבקע רקיעין וכו' והיינו אפילו בלא [[דחילו ורחימו]] במכל שכן מדברים בטלים [זאת אומרת דגם שם יש איזו תאוה. (בנ"א ליתא תיבות אלו)] דמדה טובה מרובה היינו רקיעין דוקא שהן ה[[היכלות]] והבתים ולא בגוף האדם העליון וכל שכן ב[[נר"ן]] אפילו באדם דעשיה שהן [[עשר ספירות]] [[אורות]] ו[[כלים]] וזהו שנאמר ב[[תקונים]] דבלא דחילו ורחימו לא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה' דוקא:"}}