ההתנגדות לתורת החסידות: הבדלים בין גרסאות בדף

אחת מנקודות השיא של אותה התנגדות הייתה באי הכרה ברב [[משה יהודה לייב לנדא]] כממלא מקום אביו הרב [[יעקב לנדא]] בתפקיד ה[[מרא דאתרא]] ורבה של בני ברק ופתיחת קהילת שארית ישראל שלא קיבלה עליה את מרותו, תוך מלחמה בו ובעבודתו בקודש. לאחר מותו של אותו ראש ישיבה שככה אט אט התנגדות ומחלוקת זו כשבחודש [[תמוז]] [[תש"ע]] חותמים הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] והרב [[ניסים קרליץ]] על מכתב בו משבחים את כולל 'פעמי יעקב' של הרב לנדא ובו הוא מכונה: "בנו ממלא מקומו [=של אביו], הגאון החסיד הגאון רבי משה יהודה לייב לנדא שליט"א - גאב"ד עירנו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55849 לקריאת המכתב]}}. כמו כן במהלך שיחה בענייני כשרות{{הערה|עם הרב בן ציון קוק, ראש בית ההוראה הכללי ירושלים ותלמידו של הרב אלישיב}} אמר הרב שטיינמן כי ההכשר וההשגחה של הרב לנדא הינם הטובים ביותר ושהוא אדם מוכשר מאד, ובקשר לגדלותו העיד שה[[חזון איש]] החזיק מהרב לנדא הבן אפילו יותר משסמך על אביו. (הרב שטיינמן הסביר כי הרב לנדא היה בן יותר מעשרים בפטירת החזון איש){{הערה|על פי תיעוד [https://www.kikar.co.il/312228.html וידאו שהתפרסם אחרי פטירתו של הרב שטיינמן].}}. נקודת שיא בשכיכת המחלוקת הייתה בהכרזתו של ראש עיריית בני ברק הרב אברהם רובינשטיין במהלך הלווית הרב משה לנדא, לאחר ששוחח עם מנהיגי הציבור הליטאי הרב [[חיים קנייבסקי]] והרב [[גרשון אדלשטיין]], ש"על דעת גדולי התורה, אדמו"רים, ראשי הישיבות ורבני העיר, הוחלט כי כל ענייני הדת והכשרות בעיר יתנהלו על ידי הרבנים הגאונים, בנו ממלא מקומו על פי בקשתו - הרב [[חיים יצחק אייזיק לנדא]] שליט"א והרב [[שבח צבי רוזנבלט]] שליט"א בשיתוף פעולה מלא. והאמת והשלום אהבו", ומאז מכהן הרב חיים יצחק אייזיק לנדא כרבה של בני ברק (לצד הרב רוזנבלט) ובניהול מערכת הכשרות כשהדבר מוכר ע"י חוגי הליטאים.

==התייחסויות מהרבי==