שלום יהודה לייב גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

הרה"ח ר' '''שלום יהודה לייב גנזבורג''' ע"ה נולד בג' [[חשון]] [[תרפ"א]].  

הוריו רצו לקרוא לו ע"ש כ"ק [[אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע, שנסתלק חצי שנה לפני כן, אך שמו של אביו הי' דובער, ועל כן נתנו לו את השם "שלום", כשלזה הוסיפו "יהודה לייב", על שם סבו מצד אמו, הרה"ח ר' [[יהודה לייב דוטליבוב]] ע"ה.

בצעירותו שירת בצבא האדום ברוסיה, ומאוחר יותר עלה עם משפחתו לארץ הקודש, שם למד בישיבת [[תומכי תמימים]] אשר ברחוב קוק 16 ב[[תל אביב]]. בשנת [[תש"ח]] נישא למרת זהבה תבדלחט"א למשפחת חסידה, מהמפורסמות שבחסידות [[גור]], ועבר לגור בעיר [[בני ברק]].

בהוראת [[הרבי]], שימש כל ימיו כשו"ב בעיר. מספרים עליו, כי היה בקי בכל ה[[שו"ע]] ומפרשיו - בעל פה!. בערך בשנת [[תשל"ו]], נסע עם זוגתו ובניו (הרה"ח ר' [[יוסף שמחה גנזבורג|יוסף שמחה]], רב היישוב עומר, והר' [[משה דוב גנזבורג|משה דוב]] שליט"א, שליח כ"ק אד"ש בחיפה, ובתו מרת רות תי' הנדלס, כשהאח השלישי - הרה"ח ר' [[חיים לוי יצחק גנזבורג|חיים לוי יצחק]] שליט"א - משפיע בישיבה בכפ"ח - נשאר ב[[ארץ הקודש]]) ל[[אוסטרליה]], לשמש שם כשו"ב. שם שהה מספר שנים, ולאחר מכן חזר ארצה.

בתחילת שנות המ"מים חלה, ובז' [[תמוז]] [[תשמ"ה]] נפטר בדמי ימיו, והוא בן שישים וארבע בלבד.  

הרה"ח ר' [[משה ארנשטיין]] משפיע ראשי בישיבת חח"ל צפת מספר עליו, כי ב[[בני ברק]] היו ידועים שני חסידים בלבד שהחזיקו באתרוג [[קאלאבריה]]. השני מביניהם הי' הרב גנזבורג ע"ה, ולו ה[[אתרוג]] הקטן יותר, אך בכל זאת העדיפו רבים לברך דווקא על שלו, ואחד מהם הסביר זאת "כי אין באתרוג זה שיעור [[חזו"א]]"..

*מרת רות הנדלס תי', חיפה.

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]