1,106
עריכות
פטרבורג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←מאסרים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
הנוכחות החב"דית בפטרבורג, החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]] בחיי המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], כתוצאה מכיבוש רוסיה הלבנה על ידי רוסיה. בעקבות זאת מינה [[אדמו"ר הזקן]] שנים-עשר חסידים כדי שיפעלו בקרב נסיכים ופקידי מימשל. כיוון שפטרבורג הייתה בתחום האסור למגורי יהודים, הרי חסידים אלו שהיו סוחרים, נזדמנו תכופות לעיר לרגל מסחרם, וכך הצליחו לפעול רבות למען עם ישראל בהכוונת אדמו"ר הזקן. לראש הועד מונה החסיד ר' [[אברהם יעקב צורף]] ממינסק. | הנוכחות החב"דית בפטרבורג, החלה כבר בימי [[אדמו"ר הזקן]] בחיי המגיד ממעזריטש, בשנת [[תקל"ב]], כתוצאה מכיבוש רוסיה הלבנה על ידי רוסיה. בעקבות זאת מינה [[אדמו"ר הזקן]] שנים-עשר חסידים כדי שיפעלו בקרב נסיכים ופקידי מימשל. כיוון שפטרבורג הייתה בתחום האסור למגורי יהודים, הרי חסידים אלו שהיו סוחרים, נזדמנו תכופות לעיר לרגל מסחרם, וכך הצליחו לפעול רבות למען עם ישראל בהכוונת אדמו"ר הזקן. לראש הועד מונה החסיד ר' [[אברהם יעקב צורף]] ממינסק. | ||
כאשר | כאשר התרחגשו גזירות על היהודים בשנת [[תקנ"ד]], שוגרו שלוחים נוספים לפעול בפטרבורג, ובהם החסידים הנודעים הרב [[משה מייזליש]] והרב [[משה וילנקער]]. | ||
בפטרבורג היו האדמו"רים עוסקים בענייני הכלל, משתתפים באסיפות השונות, נפגשים עם רבנים ואישי ממשל בכירים, וזאת כדי להיטיב לכלל ישראל. | בפטרבורג היו האדמו"רים עוסקים בענייני הכלל, משתתפים באסיפות השונות, נפגשים עם רבנים ואישי ממשל בכירים, וזאת כדי להיטיב לכלל ישראל. | ||
| שורה 95: | שורה 94: | ||
באסרו [[חג הסוכות]] תרפ"ח, גדשו החסידים את תחנת הרכבת של לנינגרד. היו אלו מבטים אחרונים בין הרבי ובין עדת החסידים, כשהם נפרדים בגשמיות זה מזה, חלקם לנצח. | באסרו [[חג הסוכות]] תרפ"ח, גדשו החסידים את תחנת הרכבת של לנינגרד. היו אלו מבטים אחרונים בין הרבי ובין עדת החסידים, כשהם נפרדים בגשמיות זה מזה, חלקם לנצח. | ||
== | ==מאסר תר"צ== | ||
הרב לזרוב רב הקהילה החסידית בנו הרב גרשון אליעזר והרב [[ניסן]] נמנוב ראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, נאסרו בשנת [[ | בלנינגרד היו מאסרים בודדים וגם גלי מאסרים גדולים. הרב שמעון לזרוב רב הקהילה החסידית בנו הרב גרשון אליעזר והרב [[ניסן]] נמנוב ראש ישיבת תומכי תמימים המקומית, נאסרו בשנת [[תר"צ]], ונגזר דינם לעשר שנות גלות. לאחר זמן הוקל עונשם לשלוש שנים, אלא שכוחותיו של הרב לזרוב לא עמדו לו והוא נפטר זמן קצר לאחר סיום גלותו. | ||
==הקהילה בשנות הצ'== | |||
הרב [[שמואל פרוס]], היה מהדמויות הדומיננטיות בקהילה החב"דית בלנינגרד. הוא התגורר ברחוב דייקבריסטוב 50, ואת הכתובת הזו ידעו חסידים רבים, שכן בדירה התקיימו [[התוועדות|התוועדויות]] רבות. | הרב [[שמואל פרוס]], היה מהדמויות הדומיננטיות בקהילה החב"דית בלנינגרד. הוא התגורר ברחוב דייקבריסטוב 50, ואת הכתובת הזו ידעו חסידים רבים, שכן בדירה התקיימו [[התוועדות|התוועדויות]] רבות. | ||
| שורה 108: | שורה 108: | ||
ביתו היה תמיד מלא באורחים שהגיעו מהערים השונות, ומשום כך היווה המקום למרכז חסידי זוטא. | ביתו היה תמיד מלא באורחים שהגיעו מהערים השונות, ומשום כך היווה המקום למרכז חסידי זוטא. | ||
==גל המעצרים הגדול - אדר תרח"צ== | ==גל המעצרים הגדול - אדר תרח"צ== | ||
| שורה 145: | שורה 143: | ||
(ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ"ז]]). | (ר' [[שמואל נימוטין]] נעצר והוצא להורג חצי שנה קודם. הוא נעצר באור לא' ב[[אלול]] [[תרצ"ז]], והוצא להורג עשרים יום לאחר מכן, [[כ' באלול]] [[תרצ"ז]]). | ||
האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות | האמת אודות הוצאתם להורג של אותם חסידים לא נודעה לבני המשפחות במשך שנים רבות. כל אימת שבני המשפחות באו למטה [[המשטרה החשאית]] כדי לברר את אשר עלה בגורל יקיריהם, נענו כי יקירם נשפט לעשר שנות גלות. | ||
התפוררות הקהילה ההיסטורית, החלה עם עזיבת אדמו"ר הריי"צ את העיר בשנת [[תרפ"ח]], והסתיימה במלחמת העולם השניה במצור הנורא שהפיל מיליון חללים בלנינגרד, ובהם חסידי חב"ד רבים. אולם אחרי המלחמה, קהילת חב"ד בעיר קמה בשנית, קטנה יותר, מחתרתית אבל חסידית ביותר. | |||
==מלחמת העולם השנייה== | ==מלחמת העולם השנייה== | ||