8,710
עריכות
תומכי תמימים בית שמש (קטנה): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות הישיבה
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 40: | שורה 40: | ||
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[ביתר עילית]]. | לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החליטה הנהלת הישיבה על פתיחת מתיבתא כהכנה לישיבה המיועדת לתלמידים בכיתה ח' המעוניינים להתכונן כראוי ללימודים בישיבה, המתיבתא ממוקמת ב[[ביתר עילית]]. | ||
לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את"ה]], יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[שלמה רוזנבלט]], חיים מרטון, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] | לישיבה קיים וועד מנהל אשר מגשר בין ההנהלה הרוחנית והגשמית של כלל המוסדות בהם: הישיבה הקטנה והגדולה, המתיבתא, התיכון והסמינר, הוועד נפגש בדרך כלל פעמיים בחודש ומחליט את ההחלטות הנחוצות להתנהלות הישיבה, בין היתר על: הרישום, המבצעים, [[את"ה]], יח"צ, צוות, גשמיות לתלמידים, חומר הלימודים, צוות הישיבה ומגוון נושאים הקשורים לישיבה הקטנה ולישיבה הגדולה כאחד וחברים בו אחד עשר חברים{{הערה|יו"ר הוועד הוא הרב [[שניאור זלמן לידר]]. המזכיר הוא הרב [[יונתן מנחם אנקווה]]. חברי הוועד הם הרבנים: [[משה לידר]], [[ישראל נחמן לרנר]], [[שלמה רוזנבלט]], חיים מרטון, [[משה קורנוויץ]], אליהו אמויאל, [[חיים דוד וילהלם]], [[מנחם מענדל פרידמן (פתח תקווה)|מנחם מענדל פרידמן]] ו[[מנחם מענדל טאלער]].}}. | ||
הישיבה ממוקמת במתחם, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם. | הישיבה ממוקמת במתחם, ובו [[זאל]], חדר אוכל ומטבח, כיתות לימוד, ושלוש פנימיות. במתחם זה שכנה גם ה[[תומכי תמימים בית שמש (גדולה)|ישיבה הגדולה]] בעיר ורוב המבנים בו חדשים. לקראת שנת הלימודים תשפ"ב בנתה הישיבה זאל חדש ומרווח שיתאים למספר התמימים הגדול שהגיע לקראת השנה החדשה והמקום התרחב עקב עזיבת הישיבה הגדולה את המתחם. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה, בנוסף החלו שיפוצים בחצר הישיבה והרחבת המטבח, כמו כן, החלו בבניית שולחנות חדשים לזאל הישיבה אשר יתנו מקום לקליטת הבחורים החדשים ללא צורך בהרחבת הזאל. | לקראת שנת הלימודים תשפ"ד החלה בניית קומת פנימייה חדשה אשר תשמש לקליטה של 30 בחורים נוספים לישיבה, בנוסף החלו שיפוצים בחצר הישיבה והרחבת המטבח, כמו כן, החלו בבניית שולחנות חדשים לזאל הישיבה אשר יתנו מקום לקליטת הבחורים החדשים ללא צורך בהרחבת הזאל. | ||
בתחילת [[מלחמת חרבות ברזל]] פתחה הישיבה סניף ב[[כפר חב"ד]], הסניף פעל במתחם [[בית הכנסת יעקב אבינו]] בכפר, במסגרת הסכם שנערך בין ראשי ישיבות תומכי תמימים בית שמש ו[[תומכי תמימים צפת (קטנה)|תומכי תמימים צפת]], למדו בישיבה [[תמימים]] משני הישיבות המתגוררים באזור המרכז, הישיבה התקיימה בתנאי חצי יום לימודים וללא פנימיה, והתנהלה בפיקוחו של ראש הישיבה הרב [[משה לידר]]. | |||
נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-150 [[תמימים]]. | נכון לפתיחת שנת הלימודים [[תשפ"ד]] מונה הישיבה כ-150 [[תמימים]]. | ||