לשכת ליובאוויטש האירופאית: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''"לשכת ליובאוויטש האירופאית"''' הינה ההמשך של [[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]. בשנת [[תש"ו]] נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר [[יציאת רוסיה תש"ו|ניתנה הרשות]] לאזרחי [[פולין]] שברחו לרוסיה לחזור למדינת מולדתם, נוצרה במילא אפשריות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיה, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיה, כחמש מאות מאנ"ש.
'''"לשכת ליובאוויטש האירופאית"''' הינה המשך של [[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]. בשנת [[תש"ו]] נפרצו כמה פרצות במסך הברזל, כאשר [[יציאת רוסיה תש"ו|ניתנה הרשות]] לאזרחי [[פולין]] שברחו לרוסיה לחזור למדינת מולדתם, נוצרה אפשרות גם לאזרחי רוסיה, להצטייד בתעודות מזוייפות בתור אזרחים פולניים ולצאת את רוסיה, את אפשרות זו ניצלו חסידי חב"ד, וכך יצאו את רוסיה, כחמש מאות מאנ"ש.


תחנתם הראשונה מעבר לגבול הייתה - קראקא, ומשם המשיכו את דרכם לעיר לאדז' - לבוב, העיר הסמוכה לגבול רוסיה ופולין, שם הסתדרו רבים מאנ"ש, ומשם נסעו לפולין.
תחנתם הראשונה מעבר לגבול הייתה - [[קרקוב]], ומשם המשיכו את דרכם לעיר [[לודז']], שם הסתדרו רבים מאנ"ש.


בימות הקיץ התרבו ההפרעות להיהודים החוזרים לפולין - לאחרי המלחמה - והישיבה ליהודים בפולין נהייתה מסוכנת, במיוחד גברה הסכנה לאנ"ש מרוסיה, מחמת היות ממשלת פולין תחת שליטת מדינת רוסיה הסובייטית, לכן השתדלו אנ"ש בכל מיני אפשרויות לעזוב את פולין ולהמשיך את דרכם לעבר ארצות החופש בהקדם האפשרי.
בימות הקיץ התרבו ההפרעות להיהודים החוזרים לפולין - לאחרי המלחמה - והישיבה ליהודים בפולין נהייתה מסוכנת, במיוחד גברה הסכנה לאנ"ש מרוסיה, בגלל שממשלת פולין תחת שליטת מדינת רוסיה הסובייטית, לכן השתדלו אנ"ש לצאת מפולין ולהמשיך את דרכם לעבר מערב אירופה, בהקדם האפשרי.


כ"ק אדמו"ר הריי"צ הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר לאדז' לבוא לפאריז, בהמשך לזה שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח בשלומם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] נשאר שם לכמה חודשים ובערב ר"ה חזר ל[[ניו יורק]].
כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] הורה לאנ"ש אשר שהו בעיר [[לודז']] להגיע ל[[פריז]], בהמשך לזה שלח אדמו"ר הריי"צ את ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] על מנת לעזור בקליטת הפליטים ולדווח על שלומם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], ר' [[ישראל ג'ייקובסון]] נשאר שם לכמה חודשים ובערב [[ראש השנה]] חזר ל[[ניו יורק]].


על מנת לארגן את עבודת ההצלה, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד אדמו"ר הריי"צ את "[[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]", את הלשכה ייסד בארצות הברית והייתה כפופה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ואחר כך ל{{ה|רבי}}, וסניף ממנה היה בפאריז ועלי' מינה את בא כוחו ר' [[בנימין אליהו גרודצקי]].
על מנת לארגן את עבודת היציאה מפולין למערב, סידור הניירות והעזרה לאנ"ש הפליטים, ייסד אדמו"ר הריי"צ את "[[לשכת עזרה לפליטים וסידורם]]", את הלשכה ייסד ב[[ארצות הברית]] והייתה כפופה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ ואחר כך ל{{ה|רבי}}, וסניף ממנה היה בפאריז ועליה מינה את בא כוחו ר' [[בנימין אליהו גרודצקי]].


בנתיים הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפאריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות.
חסיד חב"ד רבים הגיעו למחנות העקורים בגרמניה ובאוסטריה ורובם למחנה פוקינג.
בתקופה מאוחרת יותר,  הוחלט להשתדל להעביר את הפליטים מהמחנות לפריז, הראשונים היו הפליטים במחנות אוסטריה, וכך הצליחו להעביר כ-500 פליטים מאנ"ש לפאריז במשך חודשי הקיץ ב-15 קבוצות.


בהמשך השנים ניהלה הלשכה משלוח שלוחים לארצות אפריקא בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, [[חיידר|חדרים]] וכו'.
בשנים הבאות ניהלה הלשכה משלוח שלוחים למדינות מרוקו ותוניס, בכדי לחזק מצב היהדות באותן מדינות, לבנות בתי ספר, ישיבות, [[חיידר|חדרים]] וכו'.


בתחילה עמד בראש הלשכה הרב [[שמואל זלמנוב]] ובהמשך עמד בראשה הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] עד פטירתו.  
בתחילה עמד בראש הלשכה הרב [[שמואל זלמנוב]] ובהמשך עמד בראשה הרב [[בנימין אליהו גרודצקי]] עד פטירתו.  
611

עריכות

תפריט ניווט