חסידות סלונים: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]
[[קובץ:סלאנים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[חיים רבינוביץ]], השליח בעיר בריסק, עם האדמו"ר מסלאנים.]]


'''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], והן כוללות יחד כאלפיים בתי אב.
'''חסידות סלונים''' (ב[[אידיש|שפת המקור]]: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה במערב רוסיה הלבנה בדור החמישי של החסידות, כענף של חסידות קוברין{{הערה|רבי משה מקוברין היה ממשיכו של רבי נח מלעכוויטש, ממשיך דרכו של אביו רבי מרדכי, תלמידו של רבי [[שלמה מקרלין]] תלמיד רבי [[אהרן מקרלין]] תלמידו של [[המגיד ממעזריטש]].}} שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס בשנת [[תרי"ח]]. משנת [[תשמ"א]] מחולקת החסידות לשתי חצרות הפועלות שתיהן ב[[ירושלים]], האחת בהנהגתו של רבי [[שמואל ברזובסקי]] והשניה בראשות רבי [[אברהם וינברג]], סלונים לבד זה אלפיים בתי אב
 
==היסטוריה==
==היסטוריה==
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).
חסידות סלונים נוסדה בשנת ה'[[תרי"ח]] (1858), כאשר לאחר פטירתו של רבי [[משה מקוברין]] ([[כ"ט בניסן]] ה'תרי"ח), התאחדו חסידים רבים תחת הנהגתו של תלמידו הרב [[אברהם וינברג (הראשון)]] (1804-1883) ומינוהו לאדמו"ר. מאחר שמקום מגוריו היה בעיר סלונים נקראה החסידות שבהנהגתו בשם זה. בדרך כלל הוא מכונה על שם ספרו הידוע, 'יסוד העבודה', העוסק ביסודות ועיקרי ה[[חסידות]]. חיבר כמה חיבורים נוספים בנגלה ובנסתר כגון 'באר אברהם' על התורה, 'חסד לאברהם', העוסק בענייני [[קבלה]], 'באר אברהם' על ה[[מכילתא]] ועוד. נפטר ב[[י"א בחשוון]] ה'[[תרמ"ד]] (1883).
משתמש אלמוני

תפריט ניווט