950
עריכות
בית הכנסת אהל יצחק (יפו): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←היסטוריה
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) |
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
[[קובץ:לוח הנצחה בית כנסת אהל יצחק יפו.jpg|ממוזער|לוח ההנצחה לחסיד יצחק וקסלר]] | [[קובץ:לוח הנצחה בית כנסת אהל יצחק יפו.jpg|ממוזער|לוח ההנצחה לחסיד לוי יצחק וקסלר]] | ||
בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | בית הכנסת הוקם ברחוב עין יעקב בשכונת 'נווה שלום' ביפו בשנת [[תרס"ג]] על ידי קהילת חסידי חב"ד בעיר, ובראשם ר' [[יחיאל אביגדור שמרלינג]] ור' [[יעקב קיפניס]], שרכשו את הקרקע ודאגו למימון עלויות הבניה. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | בפנקס כולל חב"ד ברשימת מכ"ד אייר תרס"ג נכתב: "ביפו בונים אנ"ש בית מדרש וכבר נגמר עד הכיפה ועד בכלל, וחסר עוד תיקונים". | ||
בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | בני קהילת חב"ד דאגו לבנות מבנה מפואר. את קירותיו עיטרו ציורי קיר מעשי ידי האמנים גרשון אינבונד ונחום גוטמן, וגם תקרת העץ עוטרה בציורים מרהיבים. את מלאכת הבנייה סיימו בשנת תרס"ד ובית הכנסת נקרא באופן רשמי: "אוהל יצחק" על שם החסיד לוי יצחק וקסלר שתרם סכום גדול (70 נפוליון) לבנית בית הכנסת{{הערה|1=מתוך לוח ההנצחה:"לזכר עולם יהי שם הנדיבים הרה''ת לוי יצחק ווקסלער ורעייתו הצנועה מרת מרים בה''ה''ח מו''ה דוד ז''ל שנדבו שבעים נאפילין לבנין בה''כ אשר לחסידי חב''ד פה עה''ק יפו ועבור זה זכו שיקרא בהכ''נ הזה אהל יצחק לעולם שנת קץ להגלות לפ''ק"}}. אולם במשך השנים נקרא בעיקר על שם הרחוב בו הוא ממוקם: "עין יעקב". | ||
הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים": | הרב סלונים הנהיג את קהילת חב"ד ביפו ביד רמה, כאשר בכל שבת ומועד חזר מאמר חסידות בפני הקהל. לאחר פטירתו בשנת תרצ"ו, מילא את מקומו על פי בקשתו, הרב אלכסנדר סנדר יודאסין, אשר השיב לשאלות בהלכה, מסר שיעורים בנגלה וחסידות, ואף הירבה להתוועד עם בני הקהילה. על פועלו בקהילה, סיפר בהקדמה לספרו "תומכי תמימים": | ||