נענוע בתורה ובתפילה: הבדלים בין גרסאות בדף

בספר ה[[זהר]] [[פרשת פנחס]]{{הערה|חלק ג ריח, ב.}} נאמר שאחד הדברים בהם [[בני ישראל]] מובדלים משאר [[אומות העולם]] הוא נענועם בשעת לימוד התורה. וההסבר לכך הוא, מצד ה[[נשמה]] שבהם המתגלית בשעת הלימוד ומתנענעת כ[[נר]] מרגע הידלקו ללא הפסקה, כמו שכתוב{{הערה|משלי כ, כז.}} {{ציטוטון|נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם}}{{הערה|ראו [[תניא פרק י"ט]].}}. המפרשים לומדים מהפסוק {{ציטוטון|וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ}}{{הערה|[[פרשת יתרו]] כ, טו.}}, שכמו [[בני ישראל]] שנרתעו לאחוריהם בשעת [[מתן תורה]], כך בשעת הלימוד יש להתנענע{{הערה|[[בעל הטורים]] ומושב זקנים מבעלי ה[[תוספות]] על הפסוק. [[אבודרהם]] סדר תפילות החול, ברכות התורה, א.}}. וכך נפסק ל[[הלכה]]{{הערה|שם=רמא|1= ה[[רמ"א]] ב[[שולחן ערוך]] סימן מח, א.}}.

כך גם בשעת התפילה נהוג להתנענע, וסמך לדבר מהפסוק: {{ציטוטון|כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ}}{{הערה|תהלים לה, י.}}.{{הערה|שם=רמא}}{{הערה|ראו [[משנה ברורה]] סימן צה, סעיף-קטן ז.}} אך יש אומרים שיש בכך חוסר כבוד בעמידה לפני המלך, ויש לעמוד בלא תנועה כבתפילת [[חנה]]{{הערה|שו"ת הרמ"ע מפאנו, סימן קיג, וכן בעשרה מאמרות, מאמר אם כל חי א לג ובאלפסי זוטא, ברכות פרק חמישי.}}. ה[[של"ה]] מדגיש שהדבר אף יכול לבלבל את הכונה, ולכן יש לעשות זאת רק ב[[פסוקי דזמרה]] ו[[ברכות קריאת שמע]], אך לא בתפילת [[שמונה עשרה]], שאז עומדים לפני המלך, [[הקב"ה]]{{הערה|חלק עשרת הדברות, מסכת תמיד, נר מצוה, כ"א.}}. ל[[הלכה]] נפסק שיש להתפלל בצורה שתעורר את הכוונה; אלו שנענוע מסייע לכוונתם בתפילה יעשו זאת, ואלו שלא יתפללו בעמידה{{הערה|[[מגן אברהם]] ל[[שולחן ערוך]] סימן מח. וראו [[פרי מגדים]], ו[[משנה ברורה]] שם סעיף-קטן ה', כף החיים סעיף-קטן ז'.}}.

[[החיד"א]] כתב שמנהג ההתנועעות בתפילה הוא "מנהג אשכנז"{{הערה|נחל קדומים על התורה פרשת ואתחנן.}}, וכך [[המהרי"ל]] אבי מנהגי אשכנז – היה מתנועע.{{הערה|שם=מהריל}}. אך הדבר מובא גם בספרי פוסקים ספרדיים{{הערה|מעשה אפוד, הקדמה, עמוד תשפח.}}. מסופר על ה[[בעל שם טוב]] שעמד בתפילה "כגולם בלי שום תנועה"{{הערה|קהל חסידים דף ד, ב.}}.