משתמש:קודש לנשיא הדור/פרד"ס: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]]. | במובן באחר, "פרדס" הוא כינוי ל[[פנימיות התורה]]. | ||
==חלקים בתורה== | |||
ה[[תורה]] אמנם ניתנה בספרים מוגדרים ובאותיות ה[[תורה שבכתב]], אך יש לכל עניין וכל פסוק בתורה משמעויות רבות. כמו שאומרים [[חז"ל]]: {{ציטוטון|מה פטיש זה מתחלק לכמה ניצוצות - אף מקרא אחד יוצא לכמה טעמים}}{{הערה|[[מסכת סנהדרין]] לד, א.}}. בנוסף אמרו חז"ל "שבעים פנים לתורה" {{הערה|אותיות ד[[רבי עקיבא]], וב[[זהר]] בכמה מקומות: חלק א' מז, ב. חלק ג' כ, א. חלק ג' רטז, א ועוד. [[מדרש רבה]] במדבר יג, טז.}}. | |||
אך ישנן גם הגדרות כלליות, ב[[גמרא]] מופיעה כמה פעמים ההגדרה "פשט" ו"דרש", "הלכה" ו"אגדה". אך חז"ל מדגישים: "אין מקרא יוצא מידי פשוטו". בין רבותינו ה[[ראשונים]] היו כמה שבפירושיהם עשו הבחנות בין אחת או שנים מהגדרות אלו. לדוגמא [[רש"י]] וה[[אבן עזרא]] מבחינים רבות בין פשט לדרש. חלק מהמפרשים כללו בפירושיהם כמה מהם. לדוגמא רש"י הביא "אגדה המישבת דברי המקרא דבר דבור על אופניו"{{הערה|[[בראשית]] ג, ח.}}. כמו כן ה[[רמב"ן]] פירש את המקרא בפשט וב[[סוד]], המכונה אצלו "חכמת האמת". | |||
ב[[קבלה]] התגלה לראשונה שישנם ארבע רובדים כלליים: פשט, רמז, דרוש וסוד. | |||
==מקור ההגדרה== | ==מקור ההגדרה== | ||
ב[[ | פירוש המילה "פרדס" ב[[לשון הקודש]] הוא גן הכולל פרי אחד, ומקור המילה בפרסית{{הערה|[[אבן עזרא]] ו[[מצודת ציון]] ל[[שיר השירים]] ד, יג.}}. | ||
ב[[זוהר]] מופיע כמה פעמים שישנם ארבעה רובדים בתורה, וב[[תיקוני זוהר]] שהם רמוזים במילה פרדס. כאשר משווים את כולם נראה שהם אכן מתכוונים לפשט, רמז (או ראיה) דרוש וסוד{{הערה|בחלק א' כו, ב: {{ציטוטון|ארבעה נכנסו לפרדס, חד עאל לפישון דאיהו פי שונה הלכות}} (ובנצוצי אורות (הרב [[ראובן מרגליות]]) שם: ר"ל פשט הלכה ולזה רמז בפ' דפרדס), {{ציטוטון|תניינא עאל בגיחון . . ודא איהו רמז . . תליתאה עאל בחדקל חד קל ודא לישנא חדידא קלא לדרשא. רביעאה עאל בפרת דאיהו מוחא}}. בחלק ג' רב, א: {{ציטוטון|מלין דאורייתא אית בהו פשטא דקרא, דרשא, רמז דקא רמיז חכמתא, גימטריאות, רזין טמירין, רזין סתימין וכו'}}. תיקוני זוהר חדש קז, ב: {{ציטוטון|ודא רזא דפרדס . . דאיהו פ' פשט, ר' ראיה דפסוק, ד' דרשה . . רביעאה דאיהו ס' סוד}}.}}. | |||
בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}} | בספרי רבי [[משה די ליאון]] (אחד ממפרסמי ועורכי הזהר) מופיעה חלוקה זו בבירור יותר {{ציטוטון|כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד"ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס}}.{{הערה|שו"ת לר' משה די ליאון בענייני קבלה, יצא לאור על-ידי ישעיה תשבי, חקרי קבלה ושלוחותיה, חלק א, עמ' 64.}} | ||
| שורה 40: | שורה 47: | ||
בכמה מקומות בקבלה{{הערה|שם=עמהמ|1=הקדמת [[עמק המלך]] דף ה' טור א: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו". ודומה לכך בכתבי ה[[אריז"ל]], שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א.}} ובחסידות{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] [[פרשת האזינו]] (על הפסוק "כי לא דבר רק הוא מכם"): "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה".}} מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב [[אסף חנוך פרומר]] מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי. | בכמה מקומות בקבלה{{הערה|שם=עמהמ|1=הקדמת [[עמק המלך]] דף ה' טור א: "פרדס"ן של חכמים, אשר הוא נוטריקון "פשט" "רמז" "דרש" "סוד" "נשמה", הם ה' דרכים, והדרך של הנשמה נכללת בהסוד עצמו". ודומה לכך בכתבי ה[[אריז"ל]], שער מאמרי רז"ל, על המשנה באבות פ"ו, א.}} ובחסידות{{הערה|[[דגל מחנה אפרים]] [[פרשת האזינו]] (על הפסוק "כי לא דבר רק הוא מכם"): "כמו שיש באדם חמש בחינות: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, כן יש בתורה הקדושה גופי התורה ורוחניות התורה פרד"ס רזין סתימין . . ולכך כפי השתדלות ויגיעות האדם בתורה כך היא חיות הקדושה שממשיך לעצמו או נפש התורה או שאר בחינותיה".}} מופיעה גם-כן בחינה חמישית. הרב [[אסף חנוך פרומר]] מעלה השערה כי ייתכן וזהו המקור לדברי הרבי. | ||
==חיוב הלימוד בכל חלקי התורה== | |||
===הקהל בתורה - איחוד ארבע בחינות התורה=== | |||
ב[[ברכת הבנים]] [[תשכ"ז]] - [[שנת הקהל]] בירך [[הרבי]] את ה[[תמימים]]: ויקויים בכם "[[הקהל]]" ב[[לימוד התורה]] – להקהיל יחד את כל חלקי התורה – פשט, רמז, דרוש, סוד, ולאחדם לאחדים כאחד, עד לאחד ממש. ועי"ז – להמשיך את האחדות הפשוטה, שיקויים "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו", ועי"ז – לקרב ולגלות את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, בעגלא דידן, למטה מעשרה טפחים{{הערה|תרגום מ[[לקוטי שיחות]] חלק ט' עמוד 380 ואילך.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||