50
עריכות
לענ"ד לוי מאן (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "{| class="wikitable" |+ חישובי קיצים שנעשו בידי גדולי ישראל בעבר |- ! הייעוד !! במדרשי חז"ל !! ביאורו ב...") |
לענ"ד לוי מאן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 8: | שורה 8: | ||
| זמנו || תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי ל[[תנאים]] || [[ה'ת"ח]] || בספרו [[הזוהר]], חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו" || בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים ב[[פולין]] ו[[אוקראינה]] ונקראו בשם [[גזרות ת"ח ות"ט]] | | זמנו || תלמיד רבי עקיבא, דור רביעי ל[[תנאים]] || [[ה'ת"ח]] || בספרו [[הזוהר]], חלק א' (בראשית קלט, ב) על הפסוק "בשנת היובל הזאת" מחשב את הקץ כך: "הזאת" מספרו ה'ת"ח. בשנת הת"ח "תשובו איש אל אחוזתו" || בשנה זו היו פרעות אכזריות על ידי הצורר חמלניצקי נגד יהודים ב[[פולין]] ו[[אוקראינה]] ונקראו בשם [[גזרות ת"ח ות"ט]] | ||
|- | |- | ||
| גשמי או רוחני || מרגלא בפומיה דרב [לא כעולם הזה העולם הבא] העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה . . אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו"{{הערה|ברכות יז,א)}} || לרמב"ם{{הערה|הל' תשובה פ"ח ה"ב וה"ד "העולם הבא אין בו כו' לא אכילה ולא שתייה . . וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקורין לה בכל מקום העולם הבא".}} - רוחני, ולרמב"ן ועוד ראשונים{{הערה|השגות הראב"ד על הרמב"ם ה"ב - "א"א דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה שהרי אמרו כתובות (דף קי"א:) עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה וכו' וכן היו מצוין לבניהם (שבת קי"ד.) אל תקברוני בכלים לבנים ולא בשחורים שמא אזכה וכן אמרו (סנהדרין צ"ב) שלא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגוייתם וכן אמרו (שם צ"א:) במומם עומדין ומתרפאין וכל אלה מוכיחים כי בגוייתם הן עומדין חיים אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב ויהיו העטרות כמשמען וכפשוטן ולא יהיה משל". וה"ד - "א"א ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה".}}{{הערה|וכן כתב רבינו בחיי (בחיבורו שולחן על ארבע שער רביעי (עיין בכתבי רבינו בחיי הוצאת מוסד הרב קוק תקו - תקז)) וז"ל המאמר הזה יורה בודאי שיש שם גופות וז"ש איץ בו לא אכילה ולא שתיה לא יהיו גופות אץ צ"ל שאין בו לא אכילה ולא שתייה לנפשות וע"כ נאמץ שיהיו בני העה"ב בגופות אבל יתבטלו מהם הכוחות הגופניות כהתבטל להכוחות הגופניות ממשה ואליהו ואם תקשה ותאמר שיהיו הכלים לבטלה אינם לבטלה מאחר שהם מקבלים השכר והתענוג בגוף ונפש יחדו כשם שהשתדלו בקיום המצוות וטרחו בהם כאחד בגוף ובנפש שהרי אץ הקב"ה מקפח שכר כל בריה ואינו רוצה שיהיה הגוף עשוק כמשפטו אלא רוצה הוא שיגמליהו שכר בתענוג שאץ לו סוף ושיהיה נעתק מעולם התחייה אל העה"ב בגוף ובנפש וכן דרשו רז"ל א הקב"ה משביעם מזיו שכינתו לעה"ב שנ' אשבעה בהקיץ תמונתיך כלומר שיזכו להיות שבעים בזיו השכינה בגופותם כקיום הנפש בעה"ז באכילה ושתייה.}} - גשמי, רק שהגוף יהיה מזוכך ולא יצטרך לאכו"ש{{הערה|בראב"ד שם וז"ל: "אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב", ובלחם משנה על הרמב"ם דלעיל: "רבינו אזיל לטעמי' דסובר דעוה"ב ותחיית המתים תרי מילי נינהו ולכך כתב דבעוה"ב אין בו גוף כלל כי אינו אלא לנפשות ולכן אמר רב דאין בו לא אכילה ולא שתי' והראב"ד סובר דעוה"ב הוא עולם התחי' ולכך פירש דמאי דקאמר רב אין בו לא אכילה ולא שתי' אינו ר"ל שלא יהי' שם גוף אלא יהי' שם גוף אבל יהי' כגוף של מעלה שהוא זך שלא יהי' צריך אכילה ושתי".}} והרמב"ן{{הערה|בשער הגמול בסופו. | | גשמי או רוחני || מרגלא בפומיה דרב [לא כעולם הזה העולם הבא] העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה . . אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו"{{הערה|ברכות יז,א)}} || ||לרמב"ם{{הערה|הל' תשובה פ"ח ה"ב וה"ד "העולם הבא אין בו כו' לא אכילה ולא שתייה . . וחכמים קראו לה דרך משל לטובה זו המזומנת לצדיקים סעודה וקורין לה בכל מקום העולם הבא".}} - רוחני, ולרמב"ן ועוד ראשונים{{הערה|השגות הראב"ד על הרמב"ם ה"ב - "א"א דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד וחיי ראשי לא היה דעת חז"ל על זה שהרי אמרו כתובות (דף קי"א:) עתידין צדיקים שיעמדו בלבושיהן ק"ו מחטה וכו' וכן היו מצוין לבניהם (שבת קי"ד.) אל תקברוני בכלים לבנים ולא בשחורים שמא אזכה וכן אמרו (סנהדרין צ"ב) שלא ישובו הצדיקים לעפר אלא עומדין בגוייתם וכן אמרו (שם צ"א:) במומם עומדין ומתרפאין וכל אלה מוכיחים כי בגוייתם הן עומדין חיים אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב ויהיו העטרות כמשמען וכפשוטן ולא יהיה משל". וה"ד - "א"א ואם זו היא הסעודה אין כאן כוס של ברכה וטובה היתה לו השתיקה".}}{{הערה|וכן כתב רבינו בחיי (בחיבורו שולחן על ארבע שער רביעי (עיין בכתבי רבינו בחיי הוצאת מוסד הרב קוק תקו - תקז)) וז"ל המאמר הזה יורה בודאי שיש שם גופות וז"ש איץ בו לא אכילה ולא שתיה לא יהיו גופות אץ צ"ל שאין בו לא אכילה ולא שתייה לנפשות וע"כ נאמץ שיהיו בני העה"ב בגופות אבל יתבטלו מהם הכוחות הגופניות כהתבטל להכוחות הגופניות ממשה ואליהו ואם תקשה ותאמר שיהיו הכלים לבטלה אינם לבטלה מאחר שהם מקבלים השכר והתענוג בגוף ונפש יחדו כשם שהשתדלו בקיום המצוות וטרחו בהם כאחד בגוף ובנפש שהרי אץ הקב"ה מקפח שכר כל בריה ואינו רוצה שיהיה הגוף עשוק כמשפטו אלא רוצה הוא שיגמליהו שכר בתענוג שאץ לו סוף ושיהיה נעתק מעולם התחייה אל העה"ב בגוף ובנפש וכן דרשו רז"ל א הקב"ה משביעם מזיו שכינתו לעה"ב שנ' אשבעה בהקיץ תמונתיך כלומר שיזכו להיות שבעים בזיו השכינה בגופותם כקיום הנפש בעה"ז באכילה ושתייה.}} - גשמי, רק שהגוף יהיה מזוכך ולא יצטרך לאכו"ש{{הערה|בראב"ד שם וז"ל: "אבל אפשר שהבורא ישים גוייתם חזקות ובריאות כגוית המלאכים וכגוית אליהו זכור לטוב", ובלחם משנה על הרמב"ם דלעיל: "רבינו אזיל לטעמי' דסובר דעוה"ב ותחיית המתים תרי מילי נינהו ולכך כתב דבעוה"ב אין בו גוף כלל כי אינו אלא לנפשות ולכן אמר רב דאין בו לא אכילה ולא שתי' והראב"ד סובר דעוה"ב הוא עולם התחי' ולכך פירש דמאי דקאמר רב אין בו לא אכילה ולא שתי' אינו ר"ל שלא יהי' שם גוף אלא יהי' שם גוף אבל יהי' כגוף של מעלה שהוא זך שלא יהי' צריך אכילה ושתי".}} והרמב"ן{{הערה|בשער הגמול בסופו. | ||
וראה לקו"ת ד"ה ששת ימים הב' ס"ב (פרשת צו (טו, ג)) והנה ארז"ל העוה"ב אין בו לא אכילה כו' ולפ"ד הרמב"ם ז"ל קאי על עולם הנשמות והרמב"ן ז"ל השיב עליו שאם כדבריו כן הוא א"כ מאי חידוש השמיענו הגמרא וכי שייך לנפש בלי גוף אכילה כו" וראה הסיום בלקו"ת שם אלא מסיק הרמב"ן שקאי על זמן תחיית המתים שיהי' האדם בגוף ואעפ"כ אין בו לא אכילה כו"' וראה גם ביאור לד"ה שובה ישראל הא' ס"א (דרושי שיר השירים (סה ד)): "דודאי אין ר"ל שיהיו ביטול האברים גשמיים דא"כ מאי קמ"ל שאין בו אכילה והרי הנשמה קודם בואה ג"כ לא הי' בה אכילה ולא הי' שייך בה כלל דבר מעניני עוה"ז אלא ודאי שיהי' גוף ואברים גשמיים (דעוה"ב אינו ר"ל ג"ע עולם הנשמות אלא הוא עולם התחיה)", וממשיך לבאר (שם סו א) "שגם הגוף והאברים הגשמיים יהיו ניזונים מן הרוחניות כו'", וכדלקמן.}} מוכיח כן דאל"כ מאי קמ"ל "אין בו אכו"ש", אבל אף שיתקיים גם בגשמיות העיקר הענינים רוחניים שימשך על ידם{{הערה|בשל"ה בית אחרון (פרק יב ואילך), ופי' אשד הנחל על המדרש, ועוד}} ||הגוף לא תצטרך לאכילה ושתיה כי יהיה חי מעצם החיות שלו{{הערה|ראה לקו"ת (צו יג ב ואילך) "איך יש בכח המאכל להחיות את האדם הלא הלחם הוא בחי' צומח והאדם הוא בחי' מדבר וא"ב איך יהי' הצומח בחי' מחי' להמדבר שלמעלה ממנו הרבה אלא על כל מוצא פי הוי' שמלובש ממש בהלחם דבחי' דצ"ח שרשן הוא מבחי' עולם התהו שקדם לבחי' התיקון כו' אלא שנשתלשלו בריבוי המדרגות וע"י שבה"כ עד שירדו למטה מטה ונתהוה מהם דברים גשמיים ולכן צריכים להתברר ע"י האדם דוקא אך לאחר שמתבררים הם מחי' את האדם מצד שרשן שהוא למעלה מהאדם כו'".}} | וראה לקו"ת ד"ה ששת ימים הב' ס"ב (פרשת צו (טו, ג)) והנה ארז"ל העוה"ב אין בו לא אכילה כו' ולפ"ד הרמב"ם ז"ל קאי על עולם הנשמות והרמב"ן ז"ל השיב עליו שאם כדבריו כן הוא א"כ מאי חידוש השמיענו הגמרא וכי שייך לנפש בלי גוף אכילה כו" וראה הסיום בלקו"ת שם אלא מסיק הרמב"ן שקאי על זמן תחיית המתים שיהי' האדם בגוף ואעפ"כ אין בו לא אכילה כו"' וראה גם ביאור לד"ה שובה ישראל הא' ס"א (דרושי שיר השירים (סה ד)): "דודאי אין ר"ל שיהיו ביטול האברים גשמיים דא"כ מאי קמ"ל שאין בו אכילה והרי הנשמה קודם בואה ג"כ לא הי' בה אכילה ולא הי' שייך בה כלל דבר מעניני עוה"ז אלא ודאי שיהי' גוף ואברים גשמיים (דעוה"ב אינו ר"ל ג"ע עולם הנשמות אלא הוא עולם התחיה)", וממשיך לבאר (שם סו א) "שגם הגוף והאברים הגשמיים יהיו ניזונים מן הרוחניות כו'", וכדלקמן.}} מוכיח כן דאל"כ מאי קמ"ל "אין בו אכו"ש", אבל אף שיתקיים גם בגשמיות העיקר הענינים רוחניים שימשך על ידם{{הערה|בשל"ה בית אחרון (פרק יב ואילך), ופי' אשד הנחל על המדרש, ועוד}} || בעולם התחיה הגוף לא תצטרך לאכילה ושתיה כי יהיה חי מעצם החיות שלו{{הערה|ראה לקו"ת (צו יג ב ואילך) "איך יש בכח המאכל להחיות את האדם הלא הלחם הוא בחי' צומח והאדם הוא בחי' מדבר וא"ב איך יהי' הצומח בחי' מחי' להמדבר שלמעלה ממנו הרבה אלא על כל מוצא פי הוי' שמלובש ממש בהלחם דבחי' דצ"ח שרשן הוא מבחי' עולם התהו שקדם לבחי' התיקון כו' אלא שנשתלשלו בריבוי המדרגות וע"י שבה"כ עד שירדו למטה מטה ונתהוה מהם דברים גשמיים ולכן צריכים להתברר ע"י האדם דוקא אך לאחר שמתבררים הם מחי' את האדם מצד שרשן שהוא למעלה מהאדם כו'".}}ו(בימה"מ?) יאכול מסעודה זו כדי לברר גופו בבירור נעלה יותר מהבירורים שבזמן הזה{{הערה|ד"ה ונגלה כבוד ה' תרח"צ פ"ב-ד (ע' ריא ואילך) - "בעוה"ב יש ב' מדרגות כוללים הא' הוא עוה"ב שבא אחר עוה"ז . . גן עדן התחתון וגן עדן העליון . . (ו)בזה גופא הרי יש מדרגות רבות . . מ"מ הנה כללות כל המדרגות האלו נכללות כמדרגא אחת כללית שהוא עוה"ב ומרגלא בפומי' דרב לא כעוה"ז העוה"ב, דעוה"ב אין בו לא אכילה ולא שתי' וכו' אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונהנין מזיו השכינה והיינו שהם נשמות בלא גופים אמנם כל זה היא מדרגה הא' דעוה"ב אבל מדרגה הב' דעוה"ב היא עוה"ב דעולם התחי' שהם נשמות מלובשות בגופים כמו בעוה"ז רק שיהיו נהנין מזיו השכינה וכו'"}} || ע"י עשיית מעין בירור נעלה זו בעוה"ז (חביתי כהן גדול כפי שהוא ב"תפלות שכנגד קרבנות תקנום") | ||
|- | |- | ||
| [[רבי חנינא]] || דור ראשון ל[[אמוראים]] || ד'רכ"ח || דעתו מובאת ב[[מסכת עבודה זרה]] (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפירש רש"י: "שהיא קץ הגאולה" || | | [[רבי חנינא]] || דור ראשון ל[[אמוראים]] || ד'רכ"ח || דעתו מובאת ב[[מסכת עבודה זרה]] (ט, א): "אחר ארבע מאות לחורבן הבית" ובפירש רש"י: "שהיא קץ הגאולה" || |
עריכות