פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 236 בתים ,  22 פברואר
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו.
סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חרסון‏‏|מושבות (קלוניות) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת [[תקמ"ח]], גרו בה יהודים, אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].
בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת [[תר"י]] בערך, את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. כאשר רב העיר נפטר בין השנים [[תרי"ז]] ל[[תר"כ]], מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.
947

עריכות