2,856
עריכות
גימטריא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
←גימטריא "עם הכולל": הגהה
אין תקציר עריכה |
מ (←גימטריא "עם הכולל": הגהה) |
||
| שורה 86: | שורה 86: | ||
לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". דוגמא לחישוב כזה: [[דמעה]] (119) עם הכולל (120) בגימטריא [[מועד]]{{הערה|ראו שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ב]]. ראו גם שיחת [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]].}}. | לעיתים לצורך החישוב מצרפים את המילה עצמה כמספר אחד לערך הגימטריה, וצורת חישוב זו מכונה "עם הכולל" או "גימטריא חסרה". דוגמא לחישוב כזה: [[דמעה]] (119) עם הכולל (120) בגימטריא [[מועד]]{{הערה|ראו שיחת [[כ' מנחם אב]] [[תשמ"ב]]. ראו גם שיחת [[כ"ב שבט]] [[תשנ"ב]].}}. | ||
[[הרבי]] מביא רמז לדרך זו גם ב[[הלכה]] (בנוסף לשימוש | [[הרבי]] מביא רמז לדרך זו גם ב[[הלכה]] (בנוסף לשימוש בה ב[[מדרש]]ים) בנוגע למספר ה[[מלקות]] שהוא [[ארבעים]] חסר אחת, והדבר נלמד מסמיכות הפסוקים{{הערה|[[כי תצא]] כה, ב - ג.}}{{ציטוטון|בְּמִסְפַּר אַרְבָּעִים}}, "מנין שהוא סמוך לארבעים"{{הערה|[[מסכת מכות]] כב, סוף עמוד א (במשנה).}}, כלומר: חשבון המשלים סכום של ארבעים. ומבאר [[הרבי]] שכאשר ישנו מספר שביחד עם ההשלמה עולה ארבעים, הדבר נחשב מספר ארבעים ועל ידו מקיימים הציווי "ארבעים יכנו", אף שמלקים רק 39 פעמים, כיון שהוא משלים לארבעים{{הערה|שם=פורים|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/4384360/jewish/-.htm שיחת [[פורים]] [[תשכ"ז]]].}}. | ||
מהות החישוב נראה כתמוה, והרבי מסביר זאת על-פי דברי רבי [[יוסף אירגס]]{{הערה|שומר אמונים ויכוח א' אות כ-כא.}}: {{ציטוטון|לכאורה הרי זה דבר והיפוכו, שהרי הסיבה לכך שצריכים להוסיף את הכולל היא בגלל שהחשבון אינו מתאים, ואם-כן, אין זו "גימטריא"? וגם: מהו הטעם שלפעמים החשבון הוא עם הכולל (או שני כוללים), ולפעמים ללא הכולל? – אין זה כדעת הטועים שזהו מצד הדוחק כו', דכיון שהחשבון אינו מתאים, אזי מוסיפים גם את הכולל. אלא הכל הוא מכוון; לפעמים השייכות היא רק מצד הענינים הפרטיים, ואז לא מחשבים את הכולל, ולפעמים השייכות היא לא רק מצד הענינים הפרטיים, אלא גם מצד הכלל, ואז צריכים לחשב את הכולל, ולולי זאת אי אפשר לפעול את הענין כו', ובמילא חסר בגימטריא}}{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5953144/jewish/page.htm#footnoteRef14a5953144 שיחת יום שני של [[ראש השנה]] [[תש"ל]]].}}{{הערה|בשיחת פורים תשכ"ז המובאת בהערה {{הערה|שם=פורים}} מבואר לפי כלל זה מדוע [[עמלק]] גימטריא [[ברזל]] דווקא עם הכולל.}}. | מהות החישוב נראה כתמוה, והרבי מסביר זאת על-פי דברי רבי [[יוסף אירגס]]{{הערה|שומר אמונים ויכוח א' אות כ-כא.}}: {{ציטוטון|לכאורה הרי זה דבר והיפוכו, שהרי הסיבה לכך שצריכים להוסיף את הכולל היא בגלל שהחשבון אינו מתאים, ואם-כן, אין זו "גימטריא"? וגם: מהו הטעם שלפעמים החשבון הוא עם הכולל (או שני כוללים), ולפעמים ללא הכולל? – אין זה כדעת הטועים שזהו מצד הדוחק כו', דכיון שהחשבון אינו מתאים, אזי מוסיפים גם את הכולל. אלא הכל הוא מכוון; לפעמים השייכות היא רק מצד הענינים הפרטיים, ואז לא מחשבים את הכולל, ולפעמים השייכות היא לא רק מצד הענינים הפרטיים, אלא גם מצד הכלל, ואז צריכים לחשב את הכולל, ולולי זאת אי אפשר לפעול את הענין כו', ובמילא חסר בגימטריא}}{{הערה|[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/5953144/jewish/page.htm#footnoteRef14a5953144 שיחת יום שני של [[ראש השנה]] [[תש"ל]]].}}{{הערה|בשיחת פורים תשכ"ז המובאת בהערה {{הערה|שם=פורים}} מבואר לפי כלל זה מדוע [[עמלק]] גימטריא [[ברזל]] דווקא עם הכולל.}}. | ||
==גימטריא קטנה== | ==גימטריא קטנה== | ||
אופן החישוב של גימטריא קטנה הוא החישוב המספרי של כל אות כפי שהיא בגימטריא הרגילה אך ללא המספרים, כך שגם האותיות הבאות לאחר י' השווי המספרי שלהם הוא 1-9 בלבד. | אופן החישוב של גימטריא קטנה הוא החישוב המספרי של כל אות כפי שהיא בגימטריא הרגילה אך ללא המספרים, כך שגם האותיות הבאות לאחר י' השווי המספרי שלהם הוא 1-9 בלבד. | ||