2,856
עריכות
(ביטול גרסה 629218 של 109.207.76.147 (שיחה)) תגית: ביטול |
|||
שורה 70: | שורה 70: | ||
כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות. | כמו כן לפעמים גימטריא של מילה מכוונת כנגד מספר מילים, בתוספת הכולל של כל מילה בנפרד ואז מונים את הגימטריא עם מספר התיבות. | ||
ה[[הלכה]] שה[[נזיר]] מונה לשלושים יום את ימי נזירותו נלמדות בגימטריא: הפסוק אומר {{ציטוטון|קָדֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ}}{{הערה|[[פרשת נשא]] ו, ה.}} ו"יהיה" בגימטריא שלושים{{הערה|[[מועד קטן]] יב, ב.}}. מספר החוטים והקשרים ב[[ציצית]] הם בגימטריא 613, ועל כן הם מזכירים ומעוררים את קיום ה[[תרי"ג מצוות]], {{ציטוטון|וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}}{{הערה|[[פרשת שלח]] טו, לט ו[[פירוש רש"י]].}} | |||
מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות', אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.}}. | מבין הספרים של גדולי ישראל הבולטים בשימוש בגימטריאות, הם רבינו אשר 'בעל הטורים' וה'מגלה עמוקות', אך בנוגע לעריכת גימטריאות על ידי אנשים פשוטים, הזהיר הרמב"ן{{הערה|'ספר הגאולה' בתחילתו.}}: "אין אדם רשאי לדון בחשבון גימטריאות ולהוציא מהן ענין שעלה בדעתו", ובספרי גדולי ישראל מופיעים כמה כללים באופן עריכת הגימטריאות{{הערה|ראו לדוגמא מה שמציין הרבי בלקוטי שיחות תצוה-ז' אדר חלק כ"ו לשומר אמונים (הר"י איגרס) ויכוח א' אותיות כ-כג.}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] מכנה חלק זה בתורה בשם 'אזנים לקופה', ומדגיש שהגימטריא היא רק ציון וסימן שלא לטעות ולסייע בזכירת הענינים, אך הגימטריא כשלעצמה לא מלמדת דבר{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31683&pgnum=362 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח' עמוד שכד]. וראה גם בספר הגאולה להרמב"ן המצויין לעיל, אנציקלופדיה תלמודית ערך גימטריא סעיף ב'.}}. | ||
[[הרבי]] מדגיש בכמה הזדמנויות, כדברי הרמב"ן האמורים, שצריך להיות קשר בין המילים המחושבות '''גם בתוכן הדברים''' ולא רק במספר השוה שביניהם, והדבר צריכה מקור מוסמך ולהיעשות בידי אדם הראוי לכך{{הערה|ראו [[לקוטי שיחות]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14949&st=&pgnum=296 חלק כ"ו עמוד 206]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת האזינו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4623&st=&pgnum=114&hilite= סעיף כט ואילך]. [[שיחה|שיחת]] שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"מ]] [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4624&st=&pgnum=175&hilite= סעיף נה ואילך]. ועוד.}}. | |||
==גימטריא קטנה== | ==גימטריא קטנה== |
עריכות