1,106
עריכות
נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|על פי ראיון עם הרב ירוסלבסקי, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}. | בתקופה שקדמה להקמת השכונה, הרב בנימין גורודצקי הציע לרב יצחק יהודה ירוסלבסקי לכהן כרבה של השכונה החב"דית המתעתדת לקום, הרב ירוסלבסקי שאל את מזכיר הרבי הרב חדקוב, וקיבל מענה כי עליו להחליט בעצמו. בימים הבאים הרב גורודצקי הזמין את הרב ירוסלבסקי והבהיר כי "מעבר לים" אמרו שאתה מתלבט ו"היו רוצים" שתקבל את התפקיד. הרב הבין את הטרמינולוגיה, דהיינו שזו הוראה מהרבי ומיד נענה להצעה והיה מהתושבים הראשונים שהגיעו לנחלת הר חב"ד ומהיום הראשון להקמת השכונה מכהן כרבה של נחלת הר חב"ד {{הערה|על פי ראיון עם הרב ירוסלבסקי, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}. | ||
==התפתחות נחלת הר חב"ד== | ==ועד נחלת הר חב"ד== | ||
{{ערך מורחב|ועד נחלת הר חב"ד}} | |||
===הקמת הועד=== | |||
על פי הוראות הרבי בשנת [[תשל"ב]] - בהתעסקותו של ר' [[מרדכי קוזלינר]] הוקם [[ועד נחלת הר חב"ד]] בנשיאות הרבי. תחת הועד היו המוסדות: [[בית הספר למלאכה נחלת הר חב"ד|בית הספר למלאכה]], ובית ספר בנות, והכולל וכיום מוסדות החינוך וגם בתי הכנסת המרכזיים והמקוואות המרכזיים וארגונים רבים פועלים בניהול ועד נחלת הר חב"ד. | |||
בשנת תשל"ב כשלוש שנים לאחר התייסדות נחלת הר חב"ד, הרב [[ישראל ליבוב]] יו"ר [[צעירי חב"ד]] נכנס ל'יחידות' והרבי שאלו מדוע בנחלה אין ועד המנהל את השכונה כמו ב[[כפר חב"ד]]. ולמרות שהרב ליבוב הבהיר כי אין לו קשר לניהול נחלה, הרבי אמר שחשוב שידע זאת. הרב ליבוב שב לארץ הקודש ואת דברי הרבי העביר לרב יצחק מענדל ליס, אשר מיהר ליישם את הוראת הרבי להקים ועד לשכונה החדשה ובועד החדש אשר התארגן בסיוע הרב מרדכי קוזלינר, היו חברים ארבעה: הרב [[מרדכי גורודצקי]] יו"ר (מונה בגלל הניסיון הקודם כחבר ועד כפר חב"ד), הרב [[מרדכי קוזלינר]], הרב [[יצחק מענדל ליס]], הרב [[בערל ריקמן]]. | |||
חברי הועד שלחו לרבי מכתב אודות הקמת הועד, ושאלו אם לקיים בחירות לחברי הועד, והרבי השיב כי אלה החתומים על המכתב, דהיינו ארבעת החברים, יוסיפו עוד שלושה ויחד יקבלו החלטה כי זהו הרכב הועד, עד אשר חברי הועד יחליטו להוסיף או לשנות חברים. ארבעת החברים יישמו את הוראת הרבי והוסיפו עוד שלושה: הרב חכם [[משה מיכאלשוילי]], ר' מיכאל מיכאלשוילי, הרב [[אברהם אלתר הבר]] (בתקופה הבאה מונה בהסכמת הרבי למזכיר הועד){{הערה|הנחלה של הרבי, פרק ועד נחלת הר חב"ד, [[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}. | |||
הרב מרדכי גורודצקי שהתמנה ליו"ר הועד, הגיע לנחלת הר חב"ד בב' ניסן תש"ל בעידודו של הרבי, כדי לנהל את מפעל גולגוטקס{הערה|ר' זושא וולף, ייסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד עמוד 132}}. תקופה קצרה לאחר הקמת הועד, היושב ראש הרב מרדכי גורודצקי אשר לפי הוראות הרבי ניהל את מפעל גולגוטקס שהעסיק עשרות מתושבי נחלה, אמר לרבי כי לא רואה את עצמו מתאים לתפקיד יו"ר הועד, וכי אין לו את הכישורים והניסיון לכך וגם לא זמן [בגין היותו מנהל מפעל], על כך השיב לו הרבי: | |||
"כיון שזכית להיות ראש הועד - מי ממאן לכזה מינוי" והמשיך כי המתעסקים בצרכי ציבור זכות הרבים מסייעתם, ובפרט שזה קשור עם חב"ד, וכאן החל הרבי למנות את כל שמות הרביים, מאדמו"ר הזקן. הרבי אמר לו שיוכל להתייעץ עם מי שירצה, אך ההחלטות יהיו אך ורק על ידי הועד. | |||
מספר שנים לאחר מכן ביקש מהרבי שיחרור מתפקיד היושב ראש, אך הרבי ענה: אדרבה, "יתעסק בועד נחלת הר חב"ד ביתר שאת"{{הערה|[[שבועון בית משיח]] גיליון 219}}. | |||
===הועד בשנים האחרונות=== | |||
כיום הועד מנהל את השכונה ותחת הועד ישנם מוסדות חינוך, בתי כנסת, מקוואות וארגוני חסד וכולם בנשיאות הרבי. | |||
חברי הועד: | |||
*יו"ר הוועד הרב יצחק בליז'ינסקי | |||
*הרב שמואל חיים פרנקל | |||
*הרב שבתאי מיכאלשווילי | |||
*הרב יוסף ארבוב | |||
*הרב שמואל אליסון | |||
*הרב שמואל לוין | |||
*הרב משה מעטוף | |||
*הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] | |||
*מנכ"ל הוועד הרב הרצל מימון{{הערה|[https://media.chabad.info/chabadinfoheb/wp-content/uploads//2022/03/11-03-2022-21-21-25-%D7%9E%D7%92%D7%96%D7%99%D7%9F-%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%97%D7%9C%D7%94.pdf נחלה בלי מצרים, ויקרא תשפ"ב]}} | |||
===נציגי חב"ד בעירייה=== | |||
*כיום: הרב [[בצלאל מזרחי]] | |||
====מפלגת חב"ד==== | |||
לאור התפתחות ושגשוג שכונת נחלת הר חב"ד במהירות מדהימה והצורך החיוני והדחוף בהרחבת מוסדות חינוך ובתי הכנסת, הוחלט על ידי ועד נחלת הר חב"ד להקים מפלגה נפרדת לחב"ד ובה הוצבו ארבעה מתושבי השכונה: | |||
*עו"ד ר' יהודה קריספין | |||
*ר' לוי רסקין (בן הרב [[שלמה רסקין]] שכיהן כנציג חב"ד בעיריית צפת) | |||
*ר' יוסי סעדי (חתן הרב [[יוסף לדיוב]]) מעסקני נחלת הר חב"ד | |||
*ר' [[חיים שטיינר]] | |||
====נציגי חב"ד בעירייה בעבר==== | |||
*ר' אלי בן אהרן | |||
*הרב משה לרנר | |||
*הרב יוסף יוזביץ | |||
*הרב משה מלייב | |||
*הרב [[חיים שטיינר]] | |||
*הרב [[אברהם יוסף הרשקופ]] | |||
==הועד מרחיב את נחלה== | |||
לפי הוראות שהתקבלו מהרבי, ועד נחלת הר חב"ד ביסס והרחיב את השכונה באמצעות בניית בנייני מגורים ובהם דירות גדולות המתאימות למשפחות עם ילדים. | |||
מול שורת הבניינים שנבנו בשנות הל', הקים ועד נחלת הר חב"ד מוסדות חינוך: ישיבה, תלמוד תורה, בית ספר בנות תיכון, בניין [[חמ"ה]], גנים, מעונות ומרכז מסחרי ובו חנויות וסניף דואר. | |||
===גני חב"ד=== | |||
בשנת [[תשנ"ג]] בקצה הצפוני של נחלה, הוקמה על ידי ועד נחלת הר חב"ד, שכונת בת בשם גני חב"ד שהתמזגה עם שכונת נחלת הר חב"ד. | |||
===המ"ג=== | |||
בשנות הנ' כאשר בסמוך לנחלה, נבנתה שכונת המ"ג, אירגן ועד נחלת הר חב"ד, התיישבות חסידים בשכונה החדשה, בחלק הצמוד לנחלה. | |||
===נחלת מנחם=== | |||
בשנת [[תש"ס]] הרב [[בועז לרנר]] הקים בקצה הדרומי שכונת בת חדשה בשם [[נחלת מנחם]] ובהמשך הוקמה נחלת מנחם ב. | |||
===פס חב"ד - הרבי מליובאוויטש=== | |||
שנים רבות נאבקו אנשי הועד והנציגים בעירייה עד אשר החלה בניית בתים פרטיים בשיטת בנה ביתך, ברצועת שטח צרה וארוכה השוכנת בין נחלה וכביש ראשי, אשר מעבר איליו נבנתה שכונת נחלת מנחם ובהמשך השכונות החדשות של קרית מלאכי. | |||
לשטח קראו פס חב"ד ובמהלך הבניה הוחלף לרחוב הרבי מליובאוויטש. | |||
===שכונות חדשות=== | |||
בשנים הבאות חסידי חב"ד רבים התיישבו בשכונות כרמי הנדיב והמחנה הקרובות לשכונת חב"ד. על פי הערכות מתגוררים בנחל'ה והשכונות מסביב, למעלה מ1600 משפחות חסידי חב"ד (ריכוז חב"ד הגדול בארץ). | |||
==התפתחות נחלת הר חב"ד לפי שנים== | |||
*'''תשכ"ט''' – | *'''תשכ"ט''' – | ||
| שורה 103: | שורה 172: | ||
*חנוכת מקוה המפואר "מי משה" | *חנוכת מקוה המפואר "מי משה" | ||
*'''תשפ"ד''' | |||
*חנוכת מעון חב"ד-חמ"ה סניף שני, בשכונת המחנה. הוקם על ידי ועד נחלת הר חב"ד וארגון חמ"ה | |||
==ספרי תורה מהרבי== | ==ספרי תורה מהרבי== | ||
| שורה 201: | שורה 207: | ||
==בתי כנסת== | ==בתי כנסת== | ||
בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה: | בשכונה קיימים מספר בתי כנסת, המשמשים את חסידי חב"ד תושבי השכונה: | ||
*[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי. | *[[בית יצחק (נחלת הר חב"ד)|בית אליהו]] - [[בית הכנסת]] המרכזי{{הערה|תיעוד ויזואלי מהנחת אבן הפינה וחנוכת הבית של בית הכנסת, ב: זושא וולף, ייסודה של נחלת הר חב"ד עמודים 256-261}}. | ||
*בית הכנסת [[חמ"ה]]. | *בית הכנסת [[חמ"ה]] - לעולי רוסיה. | ||
*בית הכנסת לעולי גרוזיה | *בית הכנסת לעולי גרוזיה | ||
*בתי כנסת לעולי בוכרה. | *בתי כנסת לעולי בוכרה. | ||
*בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]'. | *בית הכנסת '[[תפארת אליעזר]]' - הוקם על ידי הרב בועז לרנר בשכונת נחלת מנחם. | ||
*בית הכנסת 'בית משיח'. | *בית הכנסת 'בית משיח' - הוקם במרכז קרית מלאכי במטרה לקרב רבים. | ||
*בית הכנסת 'חבדניצע שול'. | *בית הכנסת 'חבדניצע שול'. | ||
*'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. | *'הצעירים' - בנין [[חמ"ה]]. | ||