חקל תפוחין קדישין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "{{הערות שוליים|}}" ב־"{{הערות שוליים}}")
שורה 17: שורה 17:
הכינוי תפוחין שניתן לשכינה בליל שבת בתפילה, בעליה השניה של השכינה, בברכת "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו" ר"ת ש"ע, הנקרא על שם התגלות [[ש"ע נהורין]] בשכינה מכח הארת התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.
הכינוי תפוחין שניתן לשכינה בליל שבת בתפילה, בעליה השניה של השכינה, בברכת "הפורס סוכת ש'לום ע'לינו" ר"ת ש"ע, הנקרא על שם התגלות [[ש"ע נהורין]] בשכינה מכח הארת התגלות תרין תפוחין דאריך אנפין, וכידוע שבחינת אריך אנפין היא הרצון העליון.


מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, וניכר אדמומית בלחיים ממש, ואף שהוא ענין גשמי, אמנם סיבתו גבוה מאד נעלה שהוא בחינת עצמיות התענוג שביחידה שבנפש שהיא הנמשכת בכח השכל וגורמת אותו שירד מהעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן ניכר התענוג מאד כשממציא שכל חדש מפני שזה רגע שיצא השכל ונולד מהתענוג בהתלבשותו בכח השכל ומצד אותו התענוג יהיה גם כן הארת פנים הגשמיים בלחייו, ונמצא שאף על פי שהוא הארה גשמית, שרשה נעלה גם מכח השכל והוא בחינת עצמיות התענוג.
מבואר בקבלה שאור זה יוצא מ"תרין דתפוחין" ד[[אריך]] (שהם יוצאים מתיקון השביעי שמ[[י"ג מידות הרחמים]] הנקרא "ואמת"), הארת פנים ד[[אריך אנפין]] הנקרא שעשועים ש"ע נהורין. כי כתיב חכמת אדם תאיר פניו (קהלת ח' א') כמו [[רבי אבהו]] שהאירו פניו מחמת שראה [[ברייתא|תוספתא]] חדשה, ואדמומית ניכרה בלחייו ממש, ואף שזו ההארה גשמית,היא נובעת מדרגה גבוהה ומורה על בחינת עצמיות התענוג שב[[יחידה]] שבנפש, שהיא נמשכת בכח ה[[שכל]] וגורמת לו לרדת מההעלם אל הגילוי לחדש השכלה חדשה, ולכן בשעה שהאדם ממציא שכל חדש ניכר עליו תענוג והתענוג חודר גם בצבע לחייו.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

תפריט ניווט