כינור של ימות המשיח ועולם הבא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 6: שורה 6:
{{ציטוט|תוכן=תניא, רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר (תהילים טז) שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר (שם, יב) למנצח על השמינית, על נימא שמינית|מרכאות=כן|מקור=תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ג עמוד ב{{הערה|ועל דרך זה בתוספתא ערכין פרק ב' ה"ז. מדרש במדבר רבה טו, ח.}}}}
{{ציטוט|תוכן=תניא, רבי יהודה אומר, כנור של מקדש של שבעת נימין היה, שנאמר (תהילים טז) שובע שמחות את פניך, אל תיקרי שובע אלא שבע, ושל ימות המשיח שמונה, שנאמר (שם, יב) למנצח על השמינית, על נימא שמינית|מרכאות=כן|מקור=תלמוד בבלי, מסכת ערכין, דף י"ג עמוד ב{{הערה|ועל דרך זה בתוספתא ערכין פרק ב' ה"ז. מדרש במדבר רבה טו, ח.}}}}


המהרש"א{{הערה|ערכין שם. וכן כתב בילקוט מעם לועז תהילים יב, א.}} מבאר על דרך הפשט, שהוספת הנימה בכינור היא על השמחה שתהיה לעתיד לבוא מביטול שיעבוד מלכויות.
הסיבה לכך שכנור בית המקדש עשוי משבעה נימין הוא השלימות של (ז' ימי) עולם,{{הערה|לקו"ת תזריע (כא,ד) }} שהבירור שלו ע"י "שבע כתות של צדיקים" (ע"י הז' [[מדות]] ואופנים בעבודת ה'){{הערה|באתי לגני תשכ"ט סי"ב, ומבאר שם שלכן מביא הצ"צ ענין הכנור בהמשך להז' כתות}}, ולע"ל יהי' הוספת נימה שמיני אבל עדיין ישארו השבעה נימין שמקודם להורות הגילוי אלקות דלעתיד אף שיהיה למעלה מהעולם עדיין יתלבש בתוך העולם{{הערה|לקו"ש חי"ז שמיני שיחה א ס"ה.}}.
 
המהרש"א{{הערה|ערכין שם. וכן כתב בילקוט מעם לועז תהילים יב, א.}} מבאר על דרך הפשט, שהוספת הנימה בכינור לע"ל היא על השמחה שתהיה לעתיד לבוא מביטול שיעבוד מלכויות.


על פי חסידות, כינור זה רומז לספירת ה[[בינה]], שבה מאיר גילוי בחינת [[עתיק]]{{הערה|ראה [[אור התורה]] (שמות, א, ע' פה). ועוד.}}, ובמקומות מסויימים מבואר שרומז על בחינת בינה שבמלכות{{הערה|מאמר דיבור המחיל קטונתי ה'תשל"ז.}}. ובמקום אחר מבואר שרומז על דרגה גבוהה בשם [[הוי']] - הוי' דלעילא, שהיא למעלה משבעה דרגות קודמות בשם הוי'{{הערה|[[המשך תער"ב]] עמוד א'רי. וראה באור התורה כי תשא ע' שיב, שהוא הארת שם הוי' דרך הבינה, ולא דרך המידות כבזמן המקדש.}}, שבכללות הכוונה לאור ה[[סובב כל עלמין]]{{הערה|[[המשך תער"ב]] עמוד א'רצג.}}.
על פי חסידות, כינור זה רומז לספירת ה[[בינה]], שבה מאיר גילוי בחינת [[עתיק]]{{הערה|ראה [[אור התורה]] (שמות, א, ע' פה). ועוד.}}, ובמקומות מסויימים מבואר שרומז על בחינת בינה שבמלכות{{הערה|מאמר דיבור המחיל קטונתי ה'תשל"ז.}}. ובמקום אחר מבואר שרומז על דרגה גבוהה בשם [[הוי']] - הוי' דלעילא, שהיא למעלה משבעה דרגות קודמות בשם הוי'{{הערה|[[המשך תער"ב]] עמוד א'רי. וראה באור התורה כי תשא ע' שיב, שהוא הארת שם הוי' דרך הבינה, ולא דרך המידות כבזמן המקדש.}}, שבכללות הכוונה לאור ה[[סובב כל עלמין]]{{הערה|[[המשך תער"ב]] עמוד א'רצג.}}.
190

עריכות

תפריט ניווט