5,391
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←ביחס לספירות אחרות
בנוסף לקשר הרגיל ביניהם המתבטא בתהליך רגיל של השתלשלות ספירה אחר ספירה בהדרגה.
נוסף לכך, לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[חכמה]]. על קשר זה נאמר כי "[[אבא יסד ברתא]]", כלומר שספירת החכמה, הנקרית בשם "אבא", היא היסוד לספירת המלכות, הנקראת בשם "בת". ההסבר לכך הוא, כמבואר בכמה מקומות על הפסוק "אישה כי תזריע וילדה זכר" ומאחז"ל על הפסוק "איש מזריע תחילה יולדת נקיבה", וכנקיטת אדה"ז<ref>לקו"ת ר"פ תזריע, נתבאר בלקוטי שיחות חלק ז' פרשת תזריע מצורע</ref> שלא כפילוסופים שטענו שמכיוון שטיפת האב באה ראשונה טיפת האם באחרונה ועילאה נקיבה וא"כ הקשר של הבת הוא דווקא עם האם. אלא נצמד ללשון המאמר וכותב שקשר הבת הוא דווקא לאב ומסביר זאת באופן הבא: ע"מ שאו"א (חו"ב) שמייצגים עמדות מנוגדות - קו הימין וקו השמאל - יתאחדו, דרוש שכל אחד יאיר באורו של השני האב יאיר מבחינת גבורה (הכלי יהיה חסד -גבורה שבחסד) והאם מבחינת חסד (הכלי יהיה גבורה - חסד שבגבורה) ומאחר שהבת (מלכות) עניינה גבורה ואור הגבורה מגיע דווקא מהאב הקשר שלה הוא דווקא עם האב שממנו הוארה. [[ספירת החכמה]] וספירת המלכות נקראים גם בשם "[[יראה עילאה]]" ו"[[יראה תתאה]]".
לספירת המלכות יש קשר מיוחד עם ספירת ה[[בינה]]. הן ספירת הבינה, והן ספירת המלכות הם ספירות שבבחינת מקבל. ספירת ה[[בינה]] היא בבחינת מקבל מן ספירת ה[[חכמה]], והיא צד המקבל של [[יחודא עילאה]]. ספירת המלכות היא בבחינת מקבל בכללות של כל הספירות, אבל בפרטות היא בבחינת מקבל מן [[זעיר אנפין]], כלומר ה[[מידות]], והיא הצד המקבל של [[יחודא תתאה]]. משום כך [[ספירת הבינה]] נקראת בשם "אמא עילאה", לעומת ספירת המלכות הקרויה בשם "אמא תתאה". מבואר כי [[ספירת הבינה]] היא בבחינת [[עלמא דאתכסיא]] וקרויה גם בשם [[לאה]], וספירת המלכות היא בבחינת [[עלמא דאתגליא]] וקרויה גם בשם [[רחל]]
