סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ: הבדלים בין גרסאות בדף

הרבי היה נכנס לסעודה כרבע שעה עד עשרים דקות לאחרי שנגמרה התפילה. ב[[ליל הסדר]] היו פותחים את הדלת לאחר שהרבי היה נכנס על מנת לאפשר לבחורים ולחסידים להיכנס. בשנת [[תשכ"ז]] בעקבות הלחץ בליל הסדר הראשון של פסח שגרם לקריסת השולחן, הודיעו כי יתאפשר להיכנס רק אחרי ברכת המזון, לפני אמירת שפוך חמתך{{הערה|1=[[דרך תמים (עלון)]] [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/02/03-02-2017-16-39-15-%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%93.pdf גליון ד' עמוד 36]}}. בשנת [[תשכ"ט]], בעקבות לחץ גדול שנגרם כתוצאה מהקהל הרב ששהה במקום, הורה הרבי כי תמימים לא יורשו יותר להשתתף יותר בסעודות כלל, אמנם בעקבות דברי [[הרבנית חיה מושקא]] אישר הרבי לתלמידי ה[[קבוצה]] בלבד להיות נוכחים במקום. בליל הסדר בשנת [[תש"ל]], האחרון שהתקיים במקום, אמר הרבי שהיות ו'שומר הפתח' לא נמצא יאפשרו לכולם להיכנס.  

בנוסף לסעודות אלו, ב[[י"ט כסלו]], [[פורים]] ו[[י"ב תמוז]], התקיימה במקום התוועדות קצרה בהשתתפות [[הרבי]], קומץ חסידים ובית רבי לפני ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות של הרבי]], בה ניגנו ניגון ומישהו סיפר דבר מה, אך הרבי לא נהג לדבר בהתוועדויות אלו. התוועדויות אלו היוו מעין המשך להתוועדויותיו של הרבי הריי"צ שהתקיימו בימים אלה. התוועדויות אלו לא היו ידועות בין החסידים, ואלו לא השתתפו בהם.