1,299
עריכות
שורה 29: | שורה 29: | ||
הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב]}}. | הרבי קבע כי אין מניעה לשידוכים בין אשכנזים וספרדים וכדומה, בפרט בדורות אלו והגישה של הפרדה בין ספרדים לאשכנזים בנושא היא בלתי נכונה והיא כהקמת מחיצות והבדלות בין בני ישראל ומיהו זה ואיזהו שירצה בכך{{הערה|אגרות קודש חלק ח אגרת ב'שכ ואגרת ב'שסא. חלק יג אגרת ז'תרמב, שני אגרות (מכ"א מנחם אב תשכ"א ומא' סיון תשכ"ב) ומענה קודש שנדפסו ב[https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1193/MJlx11933698.pdf קונטרס ועד הנחות בלה"ק לש"פ בהעלותך תשפ"ב]}}. | ||
== אדמו"רי ליובאוויטש והשדי חמד == | |||
קשר מיוחד היה לרבותינו נשיאינו עם רבי '''חיים חזקיה מדיני''', ([[ז' בחשוון]] [[ה'תקצ"ג]] - [[כ"ד בכסלו]] [[תרס"ה]]), לעיתים מכונה '''החח"מ'''. מחבר הספר '''שדי חמד''', רבה של העיר קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים שבאוקראינה ושל [[חברון]]. | |||
בתקופת מגוריו בחברון פתח ישיבה ב[[בית רומנו]], ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". מינה את הרב [[מנחם מענדל נאה]] כראש הישיבה. היה בקשר ידידותי נפשי עמוק עם ראשי חב"ד בחברון: הרב [[שלמה יהודה לייב אליעזרוב]] והרב [[מנחם מענדל נאה]]. ואילו הרב [[אברהם חיים נאה]] בשנות ילדותו התחבב עליו, והיה בן בית בביתו{{הערה|הוא מעיד עליו בספרו (קצות השולחן לחלק ג' סימן צ"ז סעיף ד' הערה ז') שראה מנהג דומה בעת שאיפת עשן הנר של הבדלה: "ודכירנא כד הוינא טליא ראיתי שכן היה נוהג הגאון הצדיק בעל שדי חמד ז"ל. והיה דרכו אחר שהריח לומר "אח אח" בקול גדול מאוד, עד שכל העומדים מסביב היו שוחקין משמחה זיע"א" - ראה ספר נפש חיים (לרב חיים פלאג'י מערכת צחוק) "צא ובדוק כי לא על חינם הוקבע בעת ראית הצפורניים במוצאי שבת להמציא צחוק"}}. | |||
לרבי הרש"ב היה קשר של ידידוּת עם הרב מדיני. בשנת תרנ"ה כתב אליו הרבי הרש"ב מכתב בעניין ספרו ה"שדי חמד" וכן הפנה אליו שאלה הלכתית {{הערה|אג"ק אדמו"ר מוהרש"ב, חלק א, עמ' קעה.}}. במכתב משנת תרס"ג הרבי הרש"ב כותב לרב מדיני בעניין מינוי הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב לרב בחברון {{הערה| שם, עמ' רצט-שא}}. | |||
[[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[הרבי]], העריכו מאוד את הרב מדיני ואת פועלו וכשעלה לארץ ישראל נשאר חלק גדול מספרייתו בעיר קרסנובזר שבקרים, ובזמן שהיה ר' [[פרץ מוצ'קין]] ב[[סימפרופל]] שבקרים ביקש ממנו [[הרבי הריי"צ]] לנסות למצוא את הספרים ולרוכשם עבור [[ספריית אדמו"ר הריי"צ|ספרייתו]]. לפועל כאשר הגיע לקרסנובזר נודע לו שהספרים הוחרמו על ידי שלטונות הקומוניסטים והינם נמצאים בספריה העירונית. נסיונו למצוא את הספרים ולרוכשם כשל עקב מעקב של סוכני הבולשת. לבסוף נרכשו הספרים על ידי ר' [[אהרן משה פרדין]] והוא שלחם לרבי, אך הוא נעצר על עוון זה ונשפט לעשר שנות גלות. הספרים האלה הינם חלק מ[[אוסף שניאורסון]] שבספריית לנין. כאשר ניסו להוציא את הספרים משם הייתה אחת הטענות של השלטונות ברוסיה אשר ספרים אלה אינם שייכים לרבי שכן הם מוחתמים בחותמת הספריה בקרסנובזר{{הערה|אלה תולדות פרץ.}}. | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[שדי חמד]]}} | |||
הרבי הדפיס את ספריו של השדי חמד, בשליחות חותנו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|ראה סקירה על הדפסת הספר בספר "הוצאת ספרים קה"ת" עמ' 100-111.}} שרצה בכך כיון שמלקט הרבה מפסקי האחרונים (מסוף שנות הרי"שים). | |||
== רבני הספרדים == | == רבני הספרדים == |
עריכות