יין המשומר: הבדלים בין גרסאות בדף

| -- || מבאר על פי דברי הגמרא {{הערה|ברכות מט ע"א}} שאמרו שצריך להזכיר בברכת המזון ברית ותורה ארץ ומלכות בית דוד וכן אמרו{{שם מח ע"ב}} שמשה תיקן ברכת הזן כשירד המן ויהושע תיקן ברכת הארץ כשנכנסו לארץ ישראל, דוד תיקן לומר "על ישראל עמך ועל ירושלים עיר קדשך" ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש" ולכך אמרו  ו ו ^ ^ ו  ^ ^ || כיון שסעודה זו נעשית כנגד הגלות שגלו עם ישראל, ואין ראוי לברך על הכוס בסעודה ולהודות להקב"ה על ברכתו וטובתו, לישראל אלא מי שיש בו שלימות בלא חסרון כלפי עם ישראל, שמחמתם נעשית סעודה זו ולפיכך שאר הצדיקים אף על פי שהיו גדולים מדוד אך היה להם חסרון בשלימות כלפי עם ישראל:  || הברכה ראויה למי שגמל לו הקב"ה טובה והרבה עמו חסד בכל ענייניו ומכל אלו שהוזכרו כאן לא היה מי שהרבה עליו הקב"ה חסדו שהרי לכולם אירעו דברים שלא היו כרצונם: || ביאור בדרך אפשר

| אומר לו לדוד, טול וברך. אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"{{הערה|תהלים קטז, יג.}}. || אבל דוד זכה לבנות את ירושלים ובנו את בית המקדש לכן אמר שלו נאה לברך || |אבל דוד ראוי לברך כי הוא מיוחד בסעודה זו ועניינו של דוד דומה למלך המשיח לעתיד כי הוא ביטל את מלכות אדום וכפי שנאמר {{הערה|שמואל ב' (ח, יד)}} "וישם באדום נציבים וגו' ויהי כל אדום עבדים לדוד" || אך דוד המלך אף על פי שהיתה עליו קופה של שרצים אך הקב"ה מחל לו והצילו מכל אויביו ונתן לו את המלכות לו לבניו לעולם ועל כן אמר ברוח טהורה אני אברך כי לי נאה לברך כי היה יודע בעצמו שרואה שפע הישועות הבאות עליו ולכן היה עוסק במלאכת השיר יותר מכל האחרים והואיל והוא היה רגיל להודות לו היה נאה להודות להקב"ה גם כאן על כוס של ברכה על רוב הטובות שבאו אליו מחמת השגחת הקב"ה עליו וכמו שאמר "אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי יודעת מאד{{הערה|תהילם קלט יד}}  ||